תפילה

מעשה באיש שנסע בבוקרו של יום קר לעיר רחוקה. כשהגיע לבית המלון, הבחין שהפקידים, האורחים– כולם– היו יחפים. בבית הקפה הבחין בבחור נחמד בשולחן הסמוך ושאל אותו: “מדוע אינכם נעולים נעליים? האם לא שמעתם על נעליים?”
“בוודאי ששמעתי על נעליים”, ענה הבחור. “אם כן, מדוע אינך נועל נעליים?” שאל האורח. “אה, זוהי כבר שאלה אחרת”, ענה הבחור. “מדוע אינני נועל נעליים…?”

אחרי ארוחת הבוקר יצא האורח מהמלון אל השלג. ושוב הבחין שכולם היו יחפים. סקרנותו גברה והוא שאל עובר אורח: “מדוע איש אינו נועל נעליים כאן? האינכם יודעים שהנעלים מגנות על הרגלים מפני הקור?”
עובר האורח ענה: “שמענו על נעליים. רואה את הבניין הזה? זהו מפעל לנעליים. אנחנו גאים במפעל זה עד כדי כך שאנחנו נאספים מדי שבוע כדי לשמוע את נאומו של המנהל בדבר נפלאות הנעליים.”
“ובכן, מדוע אינכם נועלים אותן?” התעקש האורח.
“אה, זוהי השאלה”, ענה עובר האורח. “מדוע איננו נועלים נעלים…?”

משיחיים רבים דומים לתושבי אותה עיר, כשמדובר בתפילה. הם יודעים על תפילה, מאמינים בכוחה, תכופות מאזינים לדרשות בנושא, אך התפילה איננה מרכיב חיוני בחייהם.
בכל מקום שבו אנשים מתפללים לפי העקרונות בכתבי הקודש, אלוהים פועל בהם ובאמצעותם בדרך מיוחדת כדי לגעת בחייהם של אנשים אחרים. הראה לי קהילה או ארגון משיחי השם דגש על תפילה, והרי לך פעילות משיחית שהאנשים העוסקים בה מלאי התלהבות על ישוע ומעידים עליו. מצד שני, הראה לי קהילה או גורם משיחי שבו לא שמים דגש על תפילה, והרי לך משיחיים ארציים המגלים עניין מועט בלבד בישועתם של בני אדם.
תוך כדי דיון בסוד לחיי תפילה מוצלחים נשיב על שש שאלות חיוניות.

מהי תפילה?

במילים פשוטות, תפילה היא תקשורת עם אלוהים. כילדים לאלוהים אנחנו מוזמנים לגשת אל כס מלכותו:

“וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר עָבַר דֶּרֶךְ הַשָּׁמַיִם, הֲלֹא הוּא יֵשׁוּעַ בֶּן-הָאֱלֹהִים, נַחֲזִיקָה בְּהַכְרָזַת אֱמוּנָתֵנוּ. כִּי אֵין לָנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָחוּשׁ עִמָּנוּ אֶת חֻלְשׁוֹתֵינוּ, אֶלָּא אֶחָד שֶׁהִתְנַסָּה בַּכֹּל כָּמוֹנוּ מִבְּלִי חֵטְא. עַל כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן אֶל כֵּס הַחֶסֶד לְקַבֵּל רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ.” (עברים ד׳ 14-16).

אלוהים הוא מלך המלכים ואדון האדונים, בורא שמים וארץ, ולכן עלינו לבוא אל נוכחותו ביראת כבוד. אך הוא גם אבינו האוהב שבשמיים, הדואג לנו והמתענג על הקשר שלו איתנו. לכן, אנחנו יכולים לבוא אליו בלב מלא כבוד ושימחה, בידיעה שהוא אוהב אותנו יותר מכל אדם שאוהב אותנו, אהב אותנו או יאהב אותנו אי פעם.
התפילה היא הגורם למסירות והאמצעי של המסירות. רוח המסירות היא רוח התפילה. תפילה ומסירות כרוכות זו בזו בדיוק כמו גוף ונפש, לב וחיים. אין תפילה אמיתית ללא מסירות, ואין מסירות ללא תפילה. תפילה אמיתית היא ביטוי למסירות שלנו לאבינו שבשמיים, ובה אנו מזמינים אותו לשוחח איתנו בזמן שאנחנו משוחחים איתו.

איך לא להתפלל?

גלוסולליה (מיוונית, "γλώσσα" (גלוסה) לשון, "λαλώ" (לאלו) לדבר, באנגלית: Glossolalia) היא התבטאות בשפה משונה ולא מובנת, בדרך כלל כחלק מפולחן דתי כלשהו.

כיום, יש הנוהגים להשתמש בגלוסולליה ("דיבור בלשונות") גם כחלק מהפולחן הדתי הנוצרי, בעיקר בקרב התנועה הפנטקוסטלית. חוגים אלה רואים ביכולת "לדבר בלשונות" כנס אלוהי ובתור אלמנט על טבעי ומייחסות לתופעה סגולות שונות. יש בנצרות זרמים שבהם הנהוג "לדבר בלשונות" כחלק מתפילה פרטית יחידנית ויש זרמים שבהם מקובל המנהג בפומבי במהלך התכנסויות דתיות.

מנהג הגלוסולליה מתועד גם במקדש האורקל מדלפי, שבו הייתה נוהגת פיתיה, כוהנת דת, לפלוט הברות סתומות ומסתוריות, אשר לפי המסורת היו מסרים שהאל אפולו מעביר דרכה.

כתבים גנוסטים עתיקים מהתקופה האימפריה הרומית מכילים הברות החוזרות על עצמן, לדוגמה "ט ט ט ט ט נ נ נ נ ד ד ד ד ד…". חוקרים מאמינים שאלו הם תעתיקים של צלילים שהופקו במהלך גלוסולליה.

מנהג הגלוסולליה תועד גם בדתות השמאניזם והוודו אשר באי האיטי, ובקרב דתות ומקומות נוספים ברחבי העולם, בעיקר בקרב דתות אליליות קדומות.

"נצפה כי ההברות שמרכיבות את המילים בגלוסולליה יהיו לרוב הרכבה מחדש בסדר שונה של פונמות הלקוחות משפתו העיקרית של הדובר. לפיכך, גלוסולליה של אנשים הדוברים שפות שונות, למשל עברית, אנגלית, סינית ורוסית, יישמעו שונות זו מזו, אך יהיו דומות באופן כלשהו לשפות המקוריות של דובריהן.

מחקר נוירופסיכולוגי ראשון מסוגו שנערך בשנת 2006 באוניברסיטת פנסילבניה בקרב מקיימי מנהג ה"דיבור בלשונות" מקרב הזרם הפנטקוסטלי בנצרות, בדק צילומי מוח של המאמינים בעת שהם מקיימים את המנהג. המחקר גילה שבמהלך הגלוסולליה, הפעילות במרכז הדיבור במוח פוחתת, בעוד שהפעילות במרכז הרגש גוברת." (ויקיפדיה, ערך גלוסולליה)

"הַחוֹשְׁבִים שֶׁבְּרֹב דִּבּוּרָם יִשָּׁמְעוּ"

הגויים היו מתפללים ארוכות לאלילים שלהם: "וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם-הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד-הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה" (מלכים א, יח:כו). תפילה לא חייבת תמיד להיות ארוכה, וגם לא עם מילים גבוהות, לעומת הדעה הרווחת, אלוהים לא מתרשם מכמות, אלא באיכות. למען האמת, התפילות של ישוע שכן מתועדות לאורך הברית החדשה, היו קצרות ולעניין, ולעיתים בקושי משפט אחד, לדוגמא:

• "אָבִי, פָּאֵר אֶת שִׁמְךָ!" (יוחנן י"ב 28)
• הִתְפַּלֵּל בְּאָמְרוֹ: "אָבִי, אִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁהַכּוֹס תַּעֲבֹר מִבְּלִי שֶׁאֶשְׁתֶּה אוֹתָהּ, יְהִי נָא כִּרְצוֹנְךָ." (מתי כ"ו 42)
• אָמַר יֵשׁוּעַ: "אָבִי, סְלַח לָהֶם, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהֵם עוֹשִׂים." (לוקס כ"ג 34)

"כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם אֶת צָרְכֵיכֶם בְּטֶרֶם תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ"

אחת הסיבות שתפילות לא צריכות להיות ארוכות במיוחד, היא כי אלוהים הוא כל יודע. לא צריך להסביר לו לפרטי פרטים את העניין שמציק לנו על מנת להשפיע על דעתו, כאילו הוא שופט אנושי שזקוק להרחבה והסברים. אלא שאלוהים, לעומת בני האדם, הוא כל יודע.

מי יכול להתפלל?

כל אחד יכול להתפלל, אך רק מי שחי חיי אמונה במשיח וציות לו יכול לצפות לתשובות לתפילותיו. ישוע אמר: “אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי.” (יוחנן י״ד 6). הקשר עם אלוהים מתחיל כשאנחנו מקבלים את ישוע אל חיינו כמושיע וכאדון.
לב טהור חיוני לחיי תפילה מוצלחים. באגרת יערב כתוב: “אַתֶּם מְבַקְשִׁים וְאֵינְכֶם מְקַבְּלִים מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם מְבַקְשִׁים מִתּוֹךְ כַּוָּנָה רָעָה, כְּדֵי לְבַזְבֵּז בְּתַאֲווֹתֵיכֶם.“ (יעקב ד 3). איננו יכולים לצפות שאלוהים יענה לתפילותינו אם יש חטא בחיינו שלא התוודינו עליו.

אחד המכשולים הנפוצים ביותר לתפילה הוא רוח של חוסר סליחה. ישוע אמר: “וְכַאֲשֶׁר אַתֶּם עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה וְיֵשׁ לָכֶם דָבָר נֶגֶד מִישֶׁהוּ — סִלְחוּ, כְּדֵי שֶׁגַּם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִסְלַח לָכֶם עַל חֲטָאֵיכֶם."” (מרקוס י״א 25). אלוהים עלול שלא לענות על תפילה מלבד מתפילת ההתוודות, אלא אם היא באה מלב שאין בו מרירות וחוסר סליחה. עלינו לבוא לאלוהים בלב מלא סליחה כדי לקבל את כוח התפילה, נחלתו של המשיחי.

בנוסף, ליבנו צריך להיות מלא אמונה כדי שנוכל לצפות שאלוהים יענה על תפילותינו. ישוע אומר: “וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ בִּתְפִלָּה וְאַתֶּם מַאֲמִינִים תְּקַבְּלוּהוּ.” (מתי כ״א 22), וגם: “יְהֵא לָכֶם כֶּאֱמוּנַתְכֶם!” (מתי ט׳ 29). ובכל זאת, רק מעטים מאיתנו מתייחסים לדברים אלה ברצינות, ומעטים בלבד מעיזים להכריז על ההבטחות הנדיבות שאלוהים הבטיח לנו.

מדוע עלינו להתפלל?

אלוהים ציווה עלינו להתפלל. הברית חדשה מכילה מצוות רבות להתפלל. להלן כמה מהן: לעמוד על המשמר ולהתפלל (לוקס כ״א 36; מרקוס י״ד 38). להתפלל מתוך הודייה (פיליפים ד׳ 6; קולוסים ד׳ 2). להתפלל ברוח (הראשונה לקורינתים י״ד 15). להתפלל תמיד ולא לרפות (לוקס י״ח 1).

אנחנו גם מתפללים כדי לשוחח עם אלוהים ולשמוע אותו. התפילה איננה רק “פתח מילוט” שבאמצעותו אנחנו נחלצים מצרה, מספקים את עצמנו או מגשימים את מטרותינו האנוכיות. זהו “הקו החם” של התקשורת ומערכת היחסים שלנו עם אלוהים. תוך כדי כך אנחנו מקבלים תזונה רוחנית וכוח לחיות חיי ניצחון, ומקבלים את האומץ הדרוש כדי להכריז את בשורת המשיח ביעילות.

תפילה כנה המבוססת על כתבי הקודש משנה דברים. היא משנה את אלה שמתפללים כך שאלוהים יכול לגלות להם את רצונו. התפילה גם משחררת את כוחו הגדול של אלוהים כדי לשנות את מהלכי הטבע, בני האדם ועמי העולם. תפילותיהם הנאמנות של מאמינים המלאים ברוח הוכיחו זאת לאורך כתבי הקודש וההיסטוריה.

למי אנחנו מתפללים?

אנחנו מתפללים לאב בשם ישוע המשיח באמצעות פעולת רוח הקודש. כשאנחנו מתפללים אל האב, ישוע מקבל את התפילות שלנו ורוח הקודש מעבירה אותן לאלוהים האב.
(אך מכיוון שאלוהים הוא אחד, ומכיוון שלא שוררת קינאה בין שלושת צידי השילוש, יש שמתפללים לבן או לרוח הקודש.)
ישוע ורוח הקודש מפגיעים בעדנו בזמן שאנחנו מתפללים. שאול השליח כתב ברומים ח׳ 34: “הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מֵת, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד כִּי אִם קָם לִתְחִיָּה, וְהוּא נִמְצָא לִימִין אֱלֹהִים וּמַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ”. לפני כן כתב שאול באותו הפרק: “הָרוּחַ עוֹזֶרֶת לָנוּ בְּחֻלְשׁוֹתֵינוּ, כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. וְאוּלָם הָרוּחַ עַצְמָהּ מַפְגִּיעָה בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִמִּלִּים. וְהַבּוֹחֵן לְבָבוֹת יוֹדֵעַ אֶת מַחְשְׁבוֹת הָרוּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַפְגִּיעָה בְּעַד הַקְּדוֹשִׁים בְּהֶתְאֵם לִרְצוֹן אֱלֹהִים.” (פס’ 27-26). כפי שיש לעיתים מצבים בחיינו בהם אנחנו לא מצליחים להסביר את רצוננו אלא רק להביע את רגשות מסוימים, כך רוח הקודש מפגיעה במקומנו את מה שאנחנו לא מצליחים לומר במילים. חישבו על מצב בו הייתם כלכך מתוסכלים, שכל מה שיכולתם לעשות היה רק לבכות מול אלוהים, מבלי להוציא מילה. שם, רוח הקודש נכנסת לפעולה בעודה מַפְגִּיעָה בַּעֲדֵנוּ בַּאֲנָחוֹת עֲמֻקּוֹת מִמִּלִּים.

מתי עלינו להתפלל?

דבר אלוהים מצווה עלינו להתפלל בכל עת (הראשונה לתסלוניקים ה׳ 17). צ’ארלס ספארג’ן אמר:

אנחנו יכולים להתפלל תכופות במשך היום, ובכך להביע את מסירותנו לאלוהים בזמן שאנחנו עסוקים בחיי היומיום. תפילות יכולות להיות קצרות וספונטניות.
יש המתחילים כל בוקר בתפילה. יש שבמשך היום מרכזים את מחשבותהם באלוהים, משוחחים איתו לעיתים קרובות, מהללים אותו ומודים לו על טובו, אהבתו וחסדו. מומלץ להתפלל ולבקש חוכמה בקשר לאין ספור החלטות שעלינו להחליט מדי יום. להתפלל עבור ישועתם של ידידים וזרים או רפואה לחולים – באותה הרגע שאנחנו שומעים על כך.

אין צורך שתמיד נכרע ברך, או אפילו שנמצא חדר שקט להתפלל בו. אלוהים רוצה שנהיה בקשר איתו כל היום בכל מקום שבו אנחנו נמצאים. אנחנו יכולים להתפלל במכונית, תוך כדי הדחת כלים או בזמן שאנחנו מטיילים ברחוב. ככל שאנחנו מרבים לשתף את אלוהים במחשבותינו ובתאוותינו, הופך הקשר שלנו איתו למשמעותי יותר ואנחנו הולכים ומתקרבים אליו.

מה עלינו לכלול בתפילותינו?

אומנם אין נוסחה קבועה, אך עלינו לכלול מספר מרכיבים חיוניים בקשר שלנו עם אלוהים: הלל, התוודות, הודייה ותחינה. מרכיבים אלה הועילו למשיחיים רבים ועזרו להם לפתח חיי תפילה מלאים יותר. על המרכיבים הללו הרחבנו בסרטון.

מקור הכוח שלנו

הכוח שלנו איננו טמון בכסף, גאונות או עבודה מסורה. הדברים שהקהילה זקוקה להם היום אינם מכשירים טובים יותר, ארגונים טובים יותר או שיטות חדשניות יותר, אלא בני אדם שרוח הקודש יכולה להשתמש בהם: אנשי תפילה, גיבורי תפילה. רוח הקודש לא פועלת באמצעות שיטות, אלא באמצעות בני אדם. היא איננה צולחת על מכשירים, אלא על בני אדם. היא לא מושחת תוכניות אלא בני אדם– אנשי תפילה.

הלל

סגידה לאלוהים פירושה להשתחוות לו ולהלל אותו, לכבד אותו ולרומם אותו בליבנו, במחשבותינו ובשפתינו. דבר אלוהים מלמד אותנו שאבינו רוצה קשר עם ילדיו, וסגידה מהווה מרכיב חיוני בקשר זה (יוחנן ד׳ 24-23; עברים י״ב 28). הסגידה מביעה את ביטחוננו המוחלט בו ומשקפת את הביטחון שלנו שהוא שומע אותנו. הסגידה מפגינה את הכבוד, היראה, האהבה והתודה שלנו לו.

התוודות

כשהתפילה שלנו מתחילה בסגידה, רוח הקודש מקבלת את ההזדמנות לגלות חטא נסתר בחיינו שעלינו להתוודות עליו. כשאנחנו רואים את אלוהים בטהרתו, בקדושתו ובאהבתו, אנחנו מבינים פתאום עד כמה אנחנו חוטאים ובלתי ראויים. ההתוודות על חטא וקבלת סליחה מאלוהים משקמת את הקשר שלנו איתו ומאפשרת קשר נקי כדי שאלוהים יוכל לשמוע את תפילותינו ולענות עליהן (הראשונה ליוחנן א׳ 9-7).

הודיה

אין דבר המשמח את אלוהים יותר מהבעה מתמשכת של אמונתנו. האם יש דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר לומר לו “תודה”? דבר אלוהים מצווה עלינו להודות על כל דבר (הראשונה לתסלוניקים ה׳ 18). גישה של הודייה מאפשרת לנו לדעת שאלוהים שולט בכל– לא רק בברכות, אלא גם בבעיות ובצרות. כשאנחנו מתקרבים לאלוהים בלב מלא תודה, הוא מתחזק ופועל למעננו. לעומת זאת, רוח ביקורתית וחסרת אמונה מעציבה את אלוהים ומאפילה על מאמציו לברך אותנו, להעשיר אותנו ולהשתמש בנו לתפארתו. הידעתם שהמילה "תודה" מופיעה בתנ"ך אך ורק בהקשר של הודיה לאלוהים?

תחינה

התחינה כוללת בקשות עבור הצרכים שלנו והפגעה עבור אחרים. עלינו להתפלל על כל דבר לפרטיו.
לדוגמה, כאשר אתה משוחח עם אלוהים, בקש שהאדם הפנימי שלך יתחדש ויהיה רגיש ומחוזק בכל עת ברוח הקודש. התפלל על הצרות שלך, בקש חוכמה והדרכה, בקש כוח להתנגד לפיתוי, בקש נחמה בתקופות של צער, התפלל על כל דבר (פיליפים ד׳ 6).

אחר כך התפלל עבור אחרים– בת זוגך, הילדים, הוריך, שכניך וידידיך. התפלל עבור מנהיג הקהילה שלך והפעילויות השונות בקהילה, ועבור משיחיים אחרים שאלוהים הטיל עליהם אחריות מסוימת. התפלל עבור האנשים בשלטון (הראשונה לטימותיאוס ב׳ 2-1).

התפלל במיוחד עבור בני אדם שיוושעו, עבור הזדמנות יומיומית לבשר על המשיח, עבור פעולת רוח הקודש ועבור התגשמות השליחות הגדולה (הראשונה לטימותיאוס ב׳ 4-3).

התחל במקום הלימודים שלך או במקום מגוריך. התפלל והתחל לחפש מאמינים  אחרים שתוכל ליצור עימם שותפות בתפילה (מתי י״ח 19).

מרכיבים אלה– סגידה, התוודות, הודייה ותחינה– הועילו למשיחיים רבים ועזרו להם לפתח חיי תפילה מלאים יותר.

תפילה אפקטיבית

1. נניח שמישהו השקיע את הזמן ופיתח רובוט מדבר, אשר מתפלל בלי הפסקה. כל תפילה של הרובוט היתה לפי הכתובים וכללה הערצה, התוודות, הודיה ותחנונים.

האם אתה חושב שאלוהים יקשיב לתפילות של הרובוט הזה? מדוע?

2. אילו דברים אנו יכולים ללמוד מהדוגמה הזו על הטבע האמיתי של תפילה אפקטיבית?

ירמיהו ל"ג:3                          1.    אילו הבטחות אלוהים נותן בנוגע לתפילותינו?

מרקוס א':35-38                      2.    מאילו סיבות ישוע התפלל?

לוקס ה':15-16

ויוחנן ה':30

מתי ז':7-11                            3.    אילו סיבות ישוע נותן בקטע זה לבילוי זמן בתפילה?

מתי ו':9-13                            1.    מאילו סיבות ישוע פונה אל אלוהים כאל אב, במקום באיזשהו שם אחר?

2. באילו דרכים אנו יכולים לנסח "יתקדש שמך" (פסוק 9) כדי לעזור לנו להבין טוב יותר מה ישוע התכוון?
3. מנה מספר דברים שעולים בראשך כשאתה חושב על המילה "מלכות"?
4. לְמה אתה חושב שישוע התכוון בביטוי "מלכותך" (המלכות שלך) בפסוק 10?
5. ישוע מדריך אותנו לבקש מספר בקשות. כל אחת מהן מייצגת הפצרה פשוטה אל האב. צורת הפועל ביוונית (ציווי) מבהירה שישוע אינו מבקש מאיתנו לבטא את תקוותנו לעתיד, אלא הוא מדריך אותנו להתפלל בציפייה שהאב יספק את הבקשה.

לאור זה, מה אתה חושב הן הסיבות שישוע מבקש מאיתנו להתפלל "תבוא מלכותך"?

6. איך ניתן לתאר את היחס בין "תבוא מלכותך" ו"ייעשה רצונך"?
7. לאילו דברים ישוע התייחס שהוא אמר לבקש מהאב לספק "את לחם חוקנו היום"?
8. מדוע ישוע חשב שזה חשוב לכלול את פסוק 12 בתפילתו?
9. איך תתאר את תחומי האחריות של האדון בנוגע לפיתוי ולרוע שמסביבנו?
10. באילו דרכים החלק האחרון של פסוק 13 הוא סיום משמעותי לתפילת האדון?

1. מה לדעתך זה אומר שיש "מנטליות של ממלכה"?

ישעיהו ט':5,6 ,י"א:1-9,            2.    איך לדעתך תיראה האומה הזאת אם מלכות אלוהים היתה באה לארץ? איך לדעתך ס"ה:19-23 והתגלות י"א:15          העיר שלנו היתה נראית?

3. אילו דברים אנו יכולים לבקש מאלוהים שהוא יעשה בעיר שלנו, באומה שלנו, ובכל העולם שתוצאתם תהיה בואה של מלכות המשיח?

תכנן לבלות זמן בתפילה השבוע עבור הדברים שסיכמת בשיעור זה שתוצאתם תהיה בואה של מלכות המשיח.

_{1. ספרי פרשנות ליוונית עתיקה מסבירים את משמעות המילה בתור:}