"יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן" (ישעיה כה 1).
השיר בישעיה כה, החוגג את יכולתו המופלאה של אלוהים להגשים את תוכניותיו, אינו מקרי או אקראי. הוא עוקב אחר דפוס יפהפה ומכוון. כשם שנבואת ישעיה אודות שלטון אלוהים על ירושלים בפרק יא (ראו ישעיה יא 9) מובילה לשיר הלל (יב 6-1), כך ההכרזה על ריבונות אלוהים בירושלים בפרק כד 23 מלווה בשיר הלל (ישעיהו כה 12-1). בשני המקרים, אלוהים ראוי להלל – שכן בישעיה ב-יב, הוא כובש את לב עמו הסורר ובישעיהו יג-כד הוא מכניע את אויביי ישראל תחת רצונו הכל יכול.
מילות ההלל בישעיהו כה 1 אינן מצביעות רק על יכולתו המושלמת של אלוהים, כי-אם רומזות לעבר אלוהותו של משיחנו. הביטוי "עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק" רומז ישירות לשמו של המשיח – "פֶּלֶא יוֹעֵץ" (ישעיה ט 5). בשם הזה ובזכותו, אנו מוצאים שלווה ותקווה בנאמנותו המושלמת של אלוהים. כי לא משנה מי או מה עומד בדרכו, אלוהים תמיד יגשים את אשר תכנן עבורנו ויוכיח כי הוא לבדו "פלא יועץ". אם-כן, הבה נשבח את אלוהים הכל-יכול, אודות התקווה הבלתי-מכזיבה שניתנה לנו מאת ידו החזקה!
"וְהֵם שָׁרִים אֶת שִׁירַת מֹשֶׁה עֶבֶד אֱלֹהִים וְשִׁירַת הַשֶּׂה לֵאמֹר: גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, יהוה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת; צֶדֶק וֶאֱמֶת דְּרָכֶיךָ, מֶלֶךְ הַגּוֹיִים. מִי לֹא יִירָאֲךָ, יהוה, וְלֹא יִתֵּן כָּבוֹד לְשִׁמְךָ? כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ קָדוֹשׁ; הֵן כָּל הַגּוֹיִים יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ; כִּי נִגְלוּ מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (התגלות טו 4-3).
