רוח הקודש בחיי המשיחי

ארוחת צהריים בסנאט, בגבעת הקפיטול שבוושינגטון הבירה. חברי קונגרס, חברים ופקידי ממשל, והרבה אורחים מכובדים אחרים התיישבו בחדר המרשים בעל העמודים המעוטרים, התקרות הגבוהות והנברשות הענקיות. החדר התמלא באנשים רבי השפעה, שהגיעו לשם כדי לכבד משרתת צנועה של אלוהים. ואז נכנסה לחדר האם תרזה.

 

 

הגב׳ ג׳פסן סיפרה: “היא נראתה כל כך קטנה בתלבושת הכחולה-לבנה, בסוודר האפור ובסנדלים השחוקים שלה. נראה היה שהחדר והאורחים המכובדים מגמדים אותה”.
מנהיגיה החשובים של האומה החזקה ביותר בעולם קמו על רגליהם ומחאו לה כפיים. רבים הזילו דמעה.

“נדהמתי מהניגוד החריף”, סיפרה הגב׳ ג׳פסן. “חשבתי: אלוהים, לאשה השברירית הזו יש יותר כוח מאלו שאני רואה במסדרונות הקונגרס. היא משקפת את ישוע בכל מקום שאליו היא הולכת, וכולם מושפעים ממנה בצורה מדהימה”.

לאם תרזה לא היה כל רכוש; היא מעולם לא ביקשה סיוע חומרי ולא נופפה באגרופה כדי לעמוד על זכויותיה. ובכל זאת היא עלתה לפיסגה וזכתה להכרה, בזכות פעילותה למען הנדכאים והגוססים בכלכותה שבהודו. היא השפילה את עצמה לַבּיבים ואהבה את אלה שהעולם התייחס אליהם בחוסר אהבה. בהיותה מופת מאיר עיניים לחוסר אנוכיות, היא מראה את אהבתו של אלוהים לשנות בני אדם ולגעת בעולם מורעב.

זהו כוח אמיתי, ולהבדיל מכוחו של העולם הוא מביך את החכמים ומשפיל את הגיבורים. זהו כוחו של אלוהים, הפועל דרך בני אדם פשוטים, במטרה לפאר אותו.
יתכן שאתה חושב: מדוע חיי כמשיחי אינם מרגשים ומספקים יותר? כיצד אוכל לקבל את הכוח, לחיות חיי ניצחון ולהיות עד פורה של ישוע?

ישוע הבטיח: “אֲנִי בָּאתִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם חַיִּים וּבְשֶׁפַע שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם.” (יוחנן י׳ 10). אבל אם אתה משיחי בדיבור בלבד ולא במעשים, יתכן שאתה חושב לעצמך: שום דבר אינו קולח או שופע בחיי. אני מנסה להכריז את הבשורה, אך איש איננו מעוניין במה שיש לי לומר. אינני חווה דבר מלבד ספקות, פחדים, תסכולים ותבוסה. חייב להיות משהו נוסף בחיים המשיחיים, רק שעוד לא מצאתי אותו.

אני משוכנע שהמשיחיים ה"פושרים", העסוקים כמעט ורק בענייני העולם הזה, יכולים להשתנות ולהפוך למבשרים מלאי חיוניות וכוח, אם רק יכניעו את רצונם למשיח, יתמלאו ברוח הקודש ויעברו הכשרה מתאימה.

שוב ושוב אני נזכר בניגוד שבין גוף המשיח היום לבין גוף המשיח במאה הראשונה.
יש תיאולוגים הטוענים שההבדל טמון במידת המסירות, אולם מאמינים רבים ברחבי העולם זועקים לאלוהים ומקדישים את חייהם למשיח מדי יום ביומו, ובכל זאת ממשיכים לחיות חיים תבוסתניים וחסרי כוח מבחינה רוחנית.
מדוע? האם לא כתוב במתי ה׳ 6: “אַשְׁרֵי הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים לְצֶדֶק, כִּי הֵם יִשְׂבָּעוּ”?

האם יוחנן, התלמיד האהוב, לא ציטט את ישוע (הראשונה ליוחנן א׳ 57) כשאמר שאלוהים הוא אור ושאין חושך בו, ושאם נתהלך באור נתחבר איתו ועם בנוֹ?

איננו צריכים לחיות בעוני רוחני. אלפי ההבטחות המתועדות בדבר אלוהים תקפות לגבי כל משיחי. הבטחות אלהכוללות: ביטחון באהבת אלוהים (יוחנן ג׳ 16); חיי נצח (רומים ו׳ 23); סליחת חטאים (הראשונה ליוחנן א׳ 9); הדרכת צעדינו (תהילים ל״ז 23); הסוד לחיי תפילה מוצלחים (יוחנן ט״ו 7); חיי שפע (יוחנן י׳ 10); הבטחת אלוהים שיכבד חיי קדושה (דברי הימים ב׳ ט״ז 9); שכל הדברים חוברים יחדיו לטובתנו (רומים ח׳ 28); ישועה מפיתויים (הראשונה לקורינתים י׳ 13); התגברות על פחד (הראשונה ליוחנן ד׳ 18); ועל אלפי דברים אחרים.
כתבי הקודש מבטיחים לנו שכל משיחי יכול להתמלא באהבה, שמחה, שלום, אמונה, ותכונות מועילות רבות אחרות. אז מה הבעיה? מדוע המשיחי הממוצע איננו חווה איכויות אלה?

המטיף הנודע, בילי גרהם, אמר שלפי מחקרים שערך, לפחות 90% מהמשיחיים בארה״ב חיים חיי תבוסה (מבחינה רוחנית). אישים אחרים, המכירים היטב את המצב הרוחני בארה״ב, תומכים בדבריו.
על פי הסטטיסטיקה, יתכן שאתה נמנה עם אותם אנשים. יתכן שליבך שייך לאלוהים. אתה קורא בכתבי הקודש בנאמנות, מתפלל, מכריז את הבשורה, פעיל בקהילתך; ובכל זאת ממשיך להילחם את אותו קרב אבוד שנה אחר שנה. הפיתויים ניצבים בדרכך. אתה מתנגד להם בחוסר רצון, אחר כך נכנע להם, ולבסוף אתה מובס. חודשים רבים אתה מדשדש במשעול הדיכאון.

אז אתה משתתף בכנס משיחי כלשהו ומעפיל לפסגות לתקופה קצרה. מעלה, מטה, ניצחונות, תבוסות! מהר מאוד אתה זועק, כמו שעשה שאול השליח ברומים ז׳ 24: “אוי לי, אדם אומלל שכמותי, מי יצילני מגוף זה שהמוות בו?”

עלינו להיזהר שלא להפוך לדתיים: “אני קורא בכתבי הקודש שעה שלמה מדי יום. אני מתפלל במשך שעה, ומכריז את הבשורה במשך שעה כל יום!”, יש שיכריזו. “אני משתתף בכל אסיפה משיחית שאני יכול, אך מעולם לא הצלחתי להביא איש למשיח. מה הבעיה שלי?” בכל זה, גם הפרושים הצטיינו.

ישוע הבטיח ביוחנן י״ד 26 וט״ז 13 שרוח הקודש תלמד אותנו את הכל ותדריך אותנו אל כל האמת. עליך להתמלא ברוח הקודש באמצעות אמונה, בהתבסס על מצוותו של אלוהים (אפסים ה׳ 18) ועל סמך ההבטחה שאם נבקש ממנו דברים התואמים את רצונו, הוא ישמע ויענה (הראשונה ליוחנן ה׳ 15-14).

תכונה חדשה מוזרה אני יכול לתת דוגמאות רבות של משיחיים, שחייהם העקרים והמתוסכלים הפכו לפוריים ומלאי ניצחון לאחר שקיבלו באמונה את מלוא רוח הקודש וכוחה, וגילו שהבטחותיו של ישוע רלוונטיות גם עבורם:
“בּוֹאוּ אַחֲרַי וְאֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם דַּיָּגֵי אָדָם.” (מתי ד׳ 19).
“בְּזֹאת יְפֹאַר אָבִי: שֶׁתַּעֲשׂוּ פְּרִי לָרֹב וְתִהְיוּ לִי לְתַלְמִידִים.” (יוחנן ט״ו 8).
“לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי, כִּי אִם אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁפֶּרְיְכֶם יִתְקַיֵּם וְכָל אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ מֵהָאָב בִּשְׁמִי הוּא יִתֵּן לָכֶם.” (יוחנן ט״ו 16).
“וּבְלִי אֱמוּנָה אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת רָצוּי לֵאלֹהִים, כִּי כָּל הַקָּרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם וְהוּא נוֹתֵן גְּמוּל לְדוֹרְשָׁיו.” (עברים י״א 6).

משיחיים רבים במשך הדורות היו אנשים פשוטים. שום דבר מיוחד לא קרה להם או באמצעותם. ואז, כפי שקרה לכיפא ולשאר התלמידים, הם התמלאו ברוח הקודש וחייהם השתנו. הם לא היו עוד אנשים פשוטים ו”ממוצעים”. הם היו לאנשי אלוהים, כלים של כוח. תבוסתם הפכה לניצחון. ספקות ופחדים הפכו לביטחון, לשמחה ולאמונה. הם היו אלה ששינו את פני העולם (מעשי השליחים י״ז 6).

"כיפא הפחדן", לדוגמה, שהתכחש לישוע שלוש פעמים, הפך בחג השבועות ל"כיפא הנועז", שהכריז את הבשורה ללא כל פחד. 3,000 איש ואחר כך 5,000 איש שמעו את דבריו ונוספו לקהילה. לתלמידים הראשונים נוספה תכונה חדשה ומוזרה בחייהם, כוח שהפך במאה הראשונה לספירה את האימפריה הרומית המרושעת על פיה. עוז ליבם הוביל כל אחד מהם למות גיבורים- פרט ליוחנן, שמת בהיותו בגלות על האי פטמוס.

השינוי בחייהם התחיל בחג השבועות, כאשר כל מי ששהה בעליית הגג התמלא ברוח הקודש. בזכות כוח זה של רוח הקודש, מיליוני משיחיים אחרים בכל הדורות הפכו לרבי כוח ומלאי חיים.
מה ידוע לך על רוח הקודש? מה משמעותה של רוח הקודש בעיניך?
הבה נראה מי היא באמת רוח הקודש.

מי היא רוח הקודש?

---

למאמר הרחבה אודות רוח הקודש בכתבי הקודש לחץ כאן

---

רוח הקודש היא האישיות השלישית בשילוש: האב, הבן ורוח הקודש. היא איננה צל שמיימי עמום או כוח בלתי אישי. היא שווה לאב ולבן מכל הבחינות. כל תכונות האלוהות מתייחסות לרוח הקודש. מחשבותיה (הראשונה לקורינתים ב׳ 11), רצונה (הראשונה לקורינתים י״ב 11) ורגשותיה (רומים ט״ו 30) הם נצחיים.

ד״ר ג׳ אדווין אוֹר, מומחה בין לאומי בנושא התחייה, מתאר את רוח הקודש בתור:

 

רוח הקודש מוזכרת לראשונה בבראשית א׳ 2. השפעתה ניכרת לאורך התנ״ך כולו, אך הופכת לבולטת יותר בחייו ובפעילותו של ישוע. ולבסוף, אחרי שעלה לשמים וישב לימינו של האב, מוקד הכוח, הוא שלח את רוח הקודש כדי לנחם אותנו ולעזור לנו (יוחנן י״ד 26; ט״ו 2). המילה היוונית שתורגמה ל”מנחם” או “עוזר” היא Παράκλητος שפירושה גם “פרקליט”, “סניגור”, “מישהו שנקרא להתייצב לצד”- לצידו של המשיחי כרֵע וכידיד. רוח הקודש ממריצה, מחזקת ומעניקה כוח למאמין במשיח.

רוח הקודש גם נקראת:
– רוח אלוהים (הראשונה לקורינתים ג׳ 16)
– רוח המשיח (רומים ח׳ 9)
– רוח החיים (רומים ח׳ 2)
– רוח האמת (יוחנן ט״ז 13)
– רוח החסד (עברים י׳ 29)
– רוח ההבטחה (אפסים א׳ 13)

מדוע באה רוח הקודש?

רוח הקודש באה כדי להעיד על ישוע המשיח ולפאר אותו (יוחנן ט״ז 13-14). בדיוק כפי שישוע בא כדי לגלות את האב ולפאר אותו, רוח הקודש נשלחה כדי לרומם ולפאר את הבן, את ישוע המשיח.

המסקנה ההגיונית היא שאם נאפשר לרוח הקודש לשלוט בחיינו, נאהב ונשרת את ישוע, ומודעותנו לנוכחותו האוהבת תלך ותגדל.

כאשר אנחנו מתמלאים ברוח הקודש, אנחנו מתמלאים בישוע המשיח. לכן, כאשר אנחנו מתמלאים בישוע המשיח, כוח גדול בהרבה משלנו פועל בתוכנו ובאמצעותנו ועוזר לנו לחיות ולשרת בניצחון.

מה הקשר בין רוח הקודש לבין כל מאמין משיחי?
לפי יוחנן א׳ 12, ג׳ 5-6 והשנייה לקורינתים ה 17, משיחי הוא מי שפתח את ליבו לישוע וקיבל אותו כמושיע וכאדון.
בזמן לידתנו הרוחנית, רוח הקודש…
– מחיה אותנו (יוחנן ג׳ 5-6)
– באה לשכון בתוכנו (הראשונה לקורינתים ג׳ 61)
– חותמת אותנו במשיח (אפסים א׳ 31; ד׳ 03)
– מהווה עירבון לנחלה שתיפול בחלקנו (השנייה לקורינתים ה 5)
– מטבילה אותנו לגוף המשיח (הראשונה לקורינתים י״ב 13; גלטים ג׳ 27; רומים ו׳ 3-4)
– ממלאת אותנו ומעניקה לנו את הכוח לשרת (מעשי השליחים א׳ 8)

פעולות אלה של רוח הקודש משפיעות על מערכת היחסים שלנו עם גוף המשיח ועל עמדתנו בגוף, והיא יכולה להיות מלוּוה בחוויה רגשית, אם כי אין זו חובה.

עקרונות אלה עוזרים לנו להכיר בעובדה הנפלאה שאנחנו מאוחדים עם המשיח: “אֲנִי בְּאָבִי וְאַתֶּם בִּי וַאֲנִי בָּכֶם” (יוחנן י״ד 20). אנחנו מחליפים את חולשתנו בכוחו, את החטא והתבוסה בקדושה ובניצחון.

כתוצאה ממערכת יחסים זו עם המשיח יכול כל אחד מאיתנו להכריז את הבשורה בכוח ולנצח את החטא. כוח פוטנציאלי זה, חייו של ישוע המשיח השוכנים בנו, מתחיל לפעול באמונה ברגע שאנחנו מפקידים את השליטה על חיינו בידיו של המשיח ושל רוח הקודש. רוח הקודש נועדה לפאר את המשיח, ולכן המשיח מקבל אין ספור הזדמנויות לפעול בנו ובאמצעותנו כך שנגשים את רצונו.

כל אחד מאיתנו צריך להתמלא ברוח הקודש כדי להיות עד יעיל של המשיח:
“בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ.” (מעשי השליחים א׳ 8).

כל מקום בכתבי הקודש שמזכיר את ההתמלאות ברוח הקודש, הן בתנ״ך והן בברית החדשה, מתייחס בעצם לכוח לשרת ולהכריז את הבשורה.

התגובות שלנו להתמלאות ברוח הקודש עשויות להיות מגוונות – מביטחון בכוח וממודעות לאמונה חזקה יותר במשיח ובהבטחות הכלולות בדברו, ועד לחוויה רגשית.

פרק י״ב בראשונה לקורינתים מלמד אותנו שכולנו איברים בגוף המשיח. בדיוק כפי שלאיברים שונים בגוף האדם יש תפקידים שונים, כך גם על האיברים השונים בגוף המשיח מוטלים תפקידים שונים. אסור לנו להמעיט בערך מתנתו של אחר, וגם אסור לנו לחקות את “חוויית ההתמלאות” או את מתנותיו של אחר. עלינו להשאיר לרוח הקודש את חלוקת המתנות ואת האופן שבו הן מחולקות.

יתרה מכך, לפי הכתוב בראשונה לקורינתים י״ג, למתנות אלה לא תהיה כל תועלת אם לא תהיה בנו אהבה. ע"י שאול השליח אנחנו מצוּוים:

“לָכֵן אַל תִּהְיוּ חַסְרֵי דַעַת, אֶלָּא הָבִינוּ לָדַעַת מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדוֹן. אַל תִּשְׁתַּכְּרוּ מִיַּיִן, שֶׁכֵּן זֶה מֵבִיא לִידֵי פְּרִיצוּת, אֶלָּא הִמָּלְאוּ בְּרוּחַ19וְהַשְׁמִיעוּ בֵּינֵיכֶם תְּהִלּוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְשִׁירוֹת רוּחָנִיּוֹת. שִׁירוּ וְזַמְּרוּ לַאדֹנָי בִּלְבַבְכֶם, וּבְכָל עֵת הוֹדוּ עַל הַכֹּל לֵאלֹהִים אָבִינוּ בְּשֵׁם אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.”.(אפסים ה׳ 20-17)

השליח שאול אמר שמשיחי המלא ברוח והיודע את רצון אלוהים עלול ליצור את הרושם שהוא “שיכור ברוח” מכיוון שהוא קורן ושמח, מלא אומץ וכוח. קטע זה גם מלמד שמשיחי המלא ברוח מהלל את אלוהים בליבו בכל עת ומודה לו על כל דבר. הוא מבין, כפי שלא יכול היה להבין לפני שהתמלא, שכל מה שהוא ומה שיש לו זה בזכות אלוהים.

מחג השבועות ואילך הגשים אלוהים את רצונו באמצעות בני אדם שהיו מלאים ברוח הקודש בדומה לכיפא, לשאול השליח ולשאר התלמידים.
בימינו משמשים אישים אחרים בכדי להתמלא ברוח הקודש ולקדם את מלכות השמים עלי אדמות. יחד עם זאת, ההתמלאות ברוח הקודש איננה מוגבלת למנהיגים משיחיים. היא זמינה לכל מי שעומד בתנאים של אלוהים. גם לך!

שים לב לדברים שאמרו אישים אלה על חשיבות ההתמלאות ברוח הקודש עבור כל משיחי:

“על בני אדם לבקש בכל ליבם להתמלא ברוח אלוהים. בלי ההתמלאות ברוח אין כל אפשרות שמשיחי בודד או קהילה שלמה יוכלו לחיות ולפעול לפי רצון אלוהים.”
(אנדרו מארי)

 

“משיחיים שאינם מלאים ברוח הקודש אשמים בכך בדיוק כפי שאשמים חוטאים שלא חזרו בתשובה. הם אשמים עוד יותר, מכיוון שככל שהם מבינים יותר, כך גדֵלה אשמתם.”
(צ׳ארלס ג׳ פיני)

 

“החיים המלאים ברוח, החיים המאפשרים לרוח לשכון בתוכנו בשפע, הם החיים הקדושים הרצויים בעיני אלוהים.”
(נורמן ב׳ האריסון)

 

“המטרה הגדולה של ההתמלאות ברוח הקודש היא קבלת הכוח לשרת. המשיחיים הטובים ביותר שאני מכיר, אלה שאלוהים השתמש בהם במידה הרבה ביותר, היו אנשים שחוו את החוויה העמוקה של התמלאות ברוח הקודש.”
(ג׳ אדווין אור)

 

“אני מאמין שבלתי אפשרי למשיחי להיות יעיל אם הוא איננו מלא ברוח הקודש, שכן היא אמצעי הכוח היחיד שאלוהים מספק לנו.”
(הנרייטה ס׳ מירס)

 

“קרא את סיפורם של אנשי אלוהים וגלה שכל אחד מהם ביקש וקיבל כוח ממרום. דרשה אחת בהשראת רוח הקודש שווה אלף דרשות בכוח הבשר.”
(ד״ר אוסוואלד ג׳ סמית)

אני רוצה שוב להבהיר שרוח הקודש כבר שוכנת בכל מאמין, ושהכוח המיוחד הנלווה להתמלאות ברוח הקודש אינו שמור למנהיגים משיחיים בלבד. לא זו בלבד שבחלקו של כל משיחי נפלה הזכות להתמלא ברוח הקודש, אלא הוא אף מצוּוה להתמלא בה (אפסים ה׳ 18).

לכן, משיחי שאיננו מלא ברוח הקודש מַמרה את מצוות אלוהים וחוטא לו. מעבר לזאת, מכיוון שאלוהים מצווה עלינו בדברו להתמלא ברוח הקודש, עלינו לדעת שיש לו את הכוח למלא אותנו בכל רגע שנבקש ממנו לעשות זאת.

על סמך ההבטחות שבדבר אלוהים ומתוך מה שלמדתי מהתבוננות ומניסיון אישי, אין לי כל ספק שישוע רוצה להעניק לנו את אהבתו ואת סליחתו, את כוחו לשרת ולנצח את החטא, ושרצון זה שלו גדול בהרבה מרצוננו לקבל את כל הדברים האלה. רצונו של ישוע למלא אותנו ברוח הקודש גדול בהרבה מרצוננו להתמלא.

אם כן, מדוע משיחיים רבים כל כך חיים חיי תבוסה? מדוע רק מעט מבשרים מכריזים את בשורת המשיח ביעילות? מדוע רק מעטים מלאים ברוח הקודש?

מה הם חיים המלאים ברוח?

החיים המלאים ברוח הם חיים המלאים במשיח. המשיחי המלא ברוח הוא משיחי, שלפי רומים ו׳ 11 מחשיב את עצמו מת לחטא, אך חי למשיח באמצעות ישוע המשיח. ישוע, שניתנה לו “נִתְּנָה לִי כָּל סַמְכוּת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ” (מתי כ״ח 18) ואשר בו “שׁוֹכֵן כָּל מְלוֹא הָאֱלֹהוּת” (קולוסים ב׳ 9), יכול לתת ביטוי לכוח זה דרך המשיחי המלא ברוח. הוא, שבא לבקש ולהושיע את האובדים, עושה זאת היום באמצעות המשיחיים. הוא מדריך את המשיחי אל הלא-מאמינים ואל הנזקקים. הוא משתמש בשפתיו של המשיחי כדי לספר על אהבתו. החמלה הגדולה שבליבו באה לידי ביטוי דרך המשיחי המלא ברוח.

במובן אמיתי מוותר המשיחי על חייו, על חולשותיו הרוחניות, על תבוסתו ועל עקרותו למען כוחו וניצחונו של ישוע המשיח. משיחי שחי ברוח הוא משיחי שמקריב מעצמו למען אחרים.

כאשר אנחנו מתמלאים ברוח הקודש אנחנו מתמלאים בישוע המשיח. איננו מחשיבים עוד את ישוע למי שעוזר לנו לבצע משימה מסוימת, אלא מאמינים שהוא פועל דרכנו. המשיח איננו רוצה שנפעל למענו, אלא שניתן לו לעשות את רצונו בנו ובאמצעותנו. זוהי החוויה הנפלאה ששאול השליח התייחס אליה בגלטים ב׳ 20: “עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי.”.

גופנו הופך לגוף שהמשיח יכול להשתמש בו כרצונו; דעתנו הופכת לדעתו והמחשבות שלו ממלאות את שלנו; רצוננו נשלט על ידי רצונו; כל האישיות שלנו, כל זמננו וכל כישרונותינו שייכים לו כליל.

שאול השליח ממשיך ואומר: “הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֵּן-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי.” (גלטים ב 20). אמונה במי? אמונה בבן האלוהים אשר אהב אותנו ומסר את עצמו בעדנו, בזה אשר ניתנה לו “כָּל סַמְכוּת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ”.

חשוֹב על כך! האם אתה תופס את משמעות הדברים?
אם תכניע את רצונך לרוח הקודש ותודה שישוע המשיח קיים בחייך בכל רגע ורגע, תזכה לחוויה נפלאה. ישוע המשיח יתחיל למשוך אליו באמצעותך עשרות לא-מאמינים, בתנאי שתנהל חיים מלאים ברוח.

מדוע רק מעט משיחיים מלאים ברוח הקודש?
הבעיה קשורה באופן בסיסי לרצון. האדם הוא ישות מוסרית עצמאית. כשאלוהים ברא אותנו, הוא נתן לנו דיעה ורצון משלנו – 'חופש בחירה'.

לוּ כפה עלינו אלוהים את רצונו, הוא היה מפר את החוקים הרוחניים שהוא עצמו חוקק. ברומים י׳ 9 שאול השליח מלמד שאם נודה בפינו שישוע הוא אדון ונאמין בליבנו שאלוהים הקים אותו מן המתים, ניוושע. עלינו להיות מוכנים “לחזור בתשובה”, כלומר- להפנות עורף לדרכים שלנו ולפנות אל דרכיו של אלוהים, כי רק כך נוכל להיות ילדים לאלוהים. כשאנחנו נושעים, רצוננו נכנע לרצון אלוהים. יחד עם זאת, אחרי שאנחנו נושעים, ליבנו נוטש לעיתים קרובות את “אהבתו הראשונה”. האור שעטה אותנו והפנים הקורנות שהיו לנו כשנולדנו מחדש אינם עוד, ומשיחיים רבים אינם מתהלכים עוד “באור, כפי שהוא [ישוע] באור” (הראשונה ליוחנן א׳ 7). הם אינם מבקשים עוד לעשות את רצון אלוהים, כי מסיבות שונות הם בחרו ללכת בדרך שלהם. הם החליטו לממש את התוכניות ואת המטרות שלהם. בעודם חושבים את עצמם לבני חורין, הופכים משיחיים רבים לעבדי החטא, ובשלב מסוים מזדהים עם קריאתו של שאול:

“כִּי אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת הַטּוֹב שֶׁאֲנִי חָפֵץ בּוֹ, אֶלָּא אֶת הָרַע שֶׁאֵינֶנִּי חָפֵץ בּוֹ — אוֹתוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה.20וְאִם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת מַה שֶּׁבְּנִגּוּד לִרְצוֹנִי, הֲרֵי שֶׁלֹּא עוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ, אֶלָּא הַחֵטְא הַשּׁוֹכֵן בִּי…אוֹי לִי, אָדָם אֻמְלָל שֶׁכְּמוֹתִי, מִי יַצִּילֵנִי מִגּוּף זֶה שֶׁהַמָּוֶת בּוֹ?” (רומים ז׳ 20-19, 24).

אין אומלל גדול יותר ממשיחי שאינו מנהל מערכת יחסים עם המשיח.
במצב רוחני כזה איננו חווים עוד את השמחה שבחיים המשיחיים; איננו רוצים עוד להכריז את המשיח; כמעט שלא אכפת לנו מבני אדם הזקוקים נואשות לסליחתו ולאהבתו של מושיענו.
אם כך מה הן הסיבות לכך שמשיחי שחווה את האהבה והסליחה שרק המשיח יכול להעניק, שחווה את השמחה שבנוכחותו, דוחה בשלב מסוים את רצון אלוהים? מדוע מוכן המשיחי להקריב את הכוח שעמד לרשותו בחיים מלאים ברוח כדי לחיות בדרכו שלו?
הבה נראה כמה סיבות.

חוסר ידיעה

משיחיים רבים אינם יודעים שדבר אלוהים כולל אמיתות נפלאות לגבי מערכת היחסים שלנו עם ישוע המשיח, עם אלוהים האב ועם רוח הקודש. חוסר ידיעה זה מונע ממשיחיים רבים ליישם את מלוא כוח רוח הקודש בחייהם. חשוֹב על כך: כל משיחי הוא בן לאלוהים (יוחנן א׳ 12). חטאיו נסלחו והוא יכול להמשיך ולהיות מטוהר מחטא (הראשונה ליוחנן א׳ 7), תוך כדי ניהול מערכת יחסים עם המשיח. אלוהים האב, הבן ורוח הקודש שוכנים בליבו של כל משיחי, ומחכים להזדמנות למלא אותו בכוח כך שיגיע לבגרות מלאה במשיח.

משיחיים רבים גם אינם מבינים שלאמונה יש מטרה. תכונותיו של אלוהים הן הבסיס לאמונתנו.
– אלוהים הוא ריבון ונצחי. כתבי הקודש מתארים אותו כראשון ואחרון. אין לו כל התחלה, ואין לו סוף. הוא מֵעבר לחלל ולזמן וקיים בזכות עצמו בלבד (ירמיהו ל״ב 17; התגלות א׳ 8, ד׳ 11; ישעיהו מ׳ 26-25; רומים ט׳ 21-14; אפסים א׳ 11).

– אלוהים הוא קדוש. רק הוא טהור לחלוטין ורק בו אין כל רע. מכיוון שקדושתו של אלוהים איננה יכולה לסבול את נוכחותו של החטא, נפערה תהום בינו לבין האדם. על תהום זו ניתן לגשר אך ורק באמצעות בנו, ישוע המשיח (שמואל א׳ ב׳ 2; ישעיהו ו׳ 3-1; התגלות ד׳ 8).

– אלוהים הוא אהבה. הביטוי המושלם ביותר לאהבתו הוא הצלב שעליו מת ישוע עבור חטאינו (הראשונה ליוחנן ד׳ 16 ,10-8).

– אלוהים ראוי לאמון. האמת שלו היא חלק בלתי נפרד מאישיותו. היושר והכנות הם חלק ממנו. הוא איננו יכול לשקר או להתעות (איוב ל״ד 10-12; תהילים קי״ז 2).

– אלוהים הוא רב כוח. הוא זה שמספק את הכל ומקיים את הכל. הוא בורא העולם ומעורב בחיינו (ירמיהו ל״ב 17-19; יוחנן א׳ 1-4).

– אלוהים יודע הכל. אין דבר שנסתר ממנו ואין דבר שמפתיע אותו
(תהילים קמ״ז 5; הראשונה ליוחנן ג׳ 20).

אני מעודד אותך ללמוד את תכונותיו הבאות לידי ביטוי בדברו. ההשקפה שלנו על אלוהים משפיעה על כל מחשבותינו, דברינו ומעשינו כמשיחיים. נבראנו בצלמו ובדמותו, והוא רוצה שנכיר אותו. כשתכיר אותו ותדרוש את פניו, גם תידַמה לו יותר בזכות מושיענו ואדוננו הנפלא, ישוע המשיח.

גאווה
הגאווה מונעת ממשיחיים רבים להתמלא ברוח הקודש. הגאווה היתה חטאו של השטן (ישעיהו י״ד 12-14). הגאווה היא החטא הראשון של האדם, שכן אדם וחווה בחרו לעשות דבר מה שנאסר עליהם לעשותו. הגאווה עומדת בשורש ההתנכרות של האדם לאלוהים. המשיחי האנוכי והמרוכז בעצמו איננו יכול לנהל מערכת יחסים עם אלוהים מכיוון ש”אלוהים ללצים יליץ ולענווים יתן חן” (הראשונה לפטרוס ה 5).

פחד
יראת אדם מונעת ממשיחיים רבים להתמלא ברוח הקודש. במשלי כ״ט 25 כתוב: “חרדת אדם יתן מוקש”. אחת הטרגדיות הגדולות בימינו היא שמשיחיים רבים מתאימים את עצמם להתנהגות המקובלת בחברה הלא-משיחית ולאמות המידה שלה. רבים חוששים להיות שונים, ומתביישים לספר על מי שאהב אותנו ומסר את עצמו בעדנו.

בראשונה לפטרוס ב׳ 9 כתוב:

“אֲבָל אַתֶּם עַם נִבְחָר, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹש, עַם סְגֻלָּה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹתָיו  שֶׁל הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחֹשֶׁךְ אֶל אוֹרוֹ הַנִּפְלָא”.

ישוע אמר:

“כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי וּדְבָרַי הָיִינוּ לוֹ לְחֶרְפָּה, הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן-הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יָבוֹא בִּכְבוֹדוֹ וּבִכְבוֹד הָאָב וְהַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים.” (לוקס ט׳ 26).

חטא נסתר
חטא שלא מודים בו מונע ממשיחיים רבים להתמלא ברוח הקודש. יתכן שאלוהים הזכיר לך שקר שסיפרת, ושפגע בשמו הטוב של מישהו; או סחורה או כסף גנובים שלא הֵשבת; או פעולה בלתי חוקית שעשית; או העתקה במבחן; או מעשים אחרים שהוא רוצה שתתוודה עליהם בפניו. יתכן שהוא ידריך אותך לפצות את אלה שגרמת להם עוול (מתי ה 23-24). אם כן, ציית לו ולהדרכתו.

אולי אנחנו מסוגלים להסתיר דברים כאלה מידידינו ומאחרים, אך איננו יכולים להסתירם מאלוהים. “הלא אלוהים יחקור זאת, כי הוא יודע תעלומות לב” (תהילים מ״ד 22). האם לא סלחת למישהו? אם כן, אלוהים לא יסלח לך (מרקוס י״א 25-26). יחד עם זאת, אם נתוודה בפני אלוהים על חטאינו כפי שהוא מדריך אותנו לעשות, הוא יסלח לנו ויטהר אותנו (הראשונה ליוחנן א׳ 9).

 

הידַמוּת לעולם
האהבה לדברים חומריים והרצון להתאים את עצמנו לחברה החילונית מונעים משיחיים רבים להתמלא ברוח הקודש.

“אַל תֹּאהֲבוּ אֶת הָעוֹלָם, אַף לֹא אֶת מַה שֶּׁבָּעוֹלָם. אִישׁ אִם יֹאהַב אֶת הָעוֹלָם אֵין בּוֹ אַהֲבַת הָאָב; כִּי כָּל אֲשֶׁר בָּעוֹלָם — תַּאֲוַת בְּשָׂרִים, תַּאֲוַת הָעֵינַיִם וְגַאֲוַת הַנְּכָסִים – לֹא מִן הָאָב הוּא כִּי אִם מִן הָעוֹלָם. וְהָעוֹלָם עוֹבֵר עִם תַּאֲווֹתָיו, אַךְ הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים עוֹמֵד לָעַד.” (הראשונה ליוחנן ב׳ 15-17).

האדם חי מספר שנים קצוב ואחר כך עובר מהעולם הזה. כמשיחיים עלינו לבדוק תכופות ובקפידה את השימוש שאנחנו עושים בזמננו, בכישרונותינו ובכספנו, כדי להבטיח שאנו עושים את המרב עבור המשיח.

“אֵין אִישׁ יָכוֹל לַעֲבֹד שְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי, אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לְאֶחָד וִיזַלְזֵל בַּשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת הַמָּמוֹן…אַתֶּם בַּקְּשׁוּ תְּחִלָּה אֶת מַלְכוּתוֹ וְאֶת צִדְקָתוֹ, וְכָל אֵלֶּה יִוָּסְפוּ לָכֶם.” (מתי ו׳ 33,24).

חוסר אמונה

חוסר אמונה מונע ממשיחיים רבים להכניע לאלוהים את רצונם ולהתמלא ברוח הקודש. משיחיים רבים חוששים שאם הם יכנעו לגמרי לאלוהים, תבוא עליהם טרגדיה במטרה לבחון אותם. יתכן שהם חוששים לאבד אדם יקר. יש החוששים שאלוהים ישלח אותם בניגוד לרצונם למקום מרוחק כדי לשרת אותו בקרב שבט פראי.

אתה יכול לבטוח באלוהים בכל הנוגע לחייך, ליקרים לך, לכספך, לעתידך, לכל דבר! הוא לא רק אב אוהב. אהבת אלוהים חכמה יותר מזו של אב בשר ודם ורכה יותר מזו של אם בשר ודם. לכן אל תחשוש לבטוח באלוהים בכל רגע ורגע. הוא ימלא אותך ברוח הקודש.

דמיין כי אתה הורה לשני ילדים. נניח שבילדותם היו אומרים לך: “אבא, אנחנו אוהבים אותך. חשבנו איך נוכל להראות לך את אהבתנו, והחלטנו שנעשה כל דבר שתבקש מאיתנו”.
כיצד הייתי מגיב? האם הייתי אומר: “ילדי, לרגע הזה חיכיתי. עכשיו, משהפקדתם בידי את רצונכם, אני עומד לנעול אתכם בחדריכם, להיפטר מכל חפציכם האהובים ולאלץ אתכם לעשות את כל הדברים שאתם שונאים לעשות. אהפוך אתכם לבנים האומללים ביותר בעיר”.
כמובן שלא!
בתגובה היית מנסה להפגין את אהבתך אליהם בדרכים גדולות עוד יותר. כך גם אבינו שבשמים. הוא מוכן לברך את חיינו ולהעשיר אותם, ברגע שנכניע לו את רצוננו ואת חיינו.
דברים אלה ותבוסות אחרות מנעו ממשיחיים רבים לחוות את השמחה שבחיים המלאים ברוח.

הרשה לי לשאול אותך כעת: האם אחד התנאים הבאים תקף לגביך?
– תחושה של חשיבות עצמית מופרזת.
– אהבת שבחים מבני אדם.
– כעס וחוסר סבלנות.
– רצון חזק, עקשנות, חוסר נכונות ללמוד.
– רוח פשרנית.
– קנאה.
– תאוותנות, מעשים בלתי קדושים.
– חוסר כנות.
– חוסר אמונה.
– אנוכיות.
– תאווה מופרזת לכסף, בגדים יפים, מכוניות, בתים ואדמות.

יתכן שאתה תוהה: האם אני חייב להתגבר על כל כישלונותי ותסכולַי לפני שאוכל להתמלא ברוח הקודש? כמובן שלא!
בדיוק כפי שרק ישוע יכול לסלוח לך על חטאיך, כך גם רוח הקודש היא היחידה שיכולה להעניק לך ניצחון וכוח להתגבר על כישלונותיך ועל חולשותיך.

כיצד תוכל להתמלא ברוח הקודש?

ראשית, עלינו להבין שבדיוק כפי שחוויית הישועה שונה ממשיחי למשיחי, כך גם חוויית ההתמלאות ברוח הקודש. יתכן שפתחת את ליבך לישוע במהלך מבצע בישור, בעוד שמישהו אחר עשה זאת בשקט ובפרטיות בביתו, כמוני. כל אחד מכם נולד מחדש וחייכם השתנו על ידי המשיח. כמובן שקיימות חוויות רבות אחרות שבאמצעותן קיבלו אנשים את המושיע והפכו לבריאה חדשה. גם ברוח הקודש אנחנו מתמלאים בדרכים שונות.

יחד עם זאת, הפירוש של התמלאות ברוח הקודש אינו שעלינו לקבל עוד מרוח הקודש, אלא שאנחנו נותנים לה יותר מעצמנו. כשאנחנו מכניעים את חיינו לשליטת רוח הקודש ומתמלאים בנוכחותה ובכוחה, יש לה חופש גדול יותר לפעול בחיינו ובאמצעותם, והיא מאפשרת לנו לרומם ולפאר את המשיח טוב יותר.

אלוהים גדול מכדי שנוכל לדחוס אותו לתבנית שהמציא בשר ודם. יחד עם זאת, קיימים חוקים רוחניים  מסוימים שאי אפשר להפר אותם. רוח הקודש כבר שוכנת בכל משיחי, ולכן אין לנו עוד צורך “לחכות בירושלים”, כפי שהורה ישוע לתלמידיו. נותר לנו רק להתכונן מבחינה אישית לקבל את כוחה. רוח הקודש ממלאת אותנו בכוחה כשאנחנו מכניעים את עצמנו לשליטתה.

יכול להיות שתתמלא ברוח הקודש במהלך כינוס שקט. וייתכן שתתמלא ברוח הקודש תוך כדי הליכה ברחוב סואן. כל זאת בתנאי שיש בך רצון כן להכניע את רצונך לישוע המשיח. כך קרה לדווייט ל׳ מודי. אפשר גם להתמלא ברוח הקודש ולדעת שמשהו נפלא התרחש בלי לדעת מתי בדיוק זה קרה.

האם אתה רוצה להתמלא ברוח הקודש? מה המניעים שלך? האם אתה מחפש חוויה מרגשת, או שאתה רוצה בכנות לשרת את ישוע בכוח וביעילות רבים יותר? האם אתה רוצה בכל ליבך לעזור לאחרים למצוא את המשיח?

אינני רומז שהצעדים שאציע להלן הם הדרך היחידה להתמלא ברוח הקודש, אך אני מציע נוסחה רוחנית זו מכיוון שהיא תואמת את הנאמר בכתבי הקודש, ואני יודע מניסיון שהיא יעילה.
אני דוחק בך לחשוב ולהתפלל על הדברים הבאים:

1. עליך להבין שאתה מצוּוה “הִמָּלְאוּ בְּרוּחַ” (אפסים ה 18).
זוהי מצוות אלוהים. האם, לדעתך, אלוהים יבקש ממך לעשות דבר מה שהוא מעבר ליכולתך?

2. דע שכאשר תתמלא ברוח הקודש, תקבל כוח לשרת “בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ.” (מעשי השליחים א׳ 8).

אם אין לך כל רצון להכריז את בשורת ישוע, אם אין לך כוח כשאתה מכריז את הבשורה, תוכל להיות בטוח שאינך מלא ברוח הקודש. רוח הקודש באה כדי שהתלמידים – ואתה ואני – יקבלו כוח. מדוע אנחנו זקוקים לכוח? כדי להיות נציגי המשיח באמצעות חיי הקדושה שלנו ובאמצעות העדות הנאמנה והפורייה שבפינו בַּמקום שאנחנו נמצאים בו, ועד הקצה המרוחק ביותר של העולם, באמצעות תפילותינו ותרומותינו. האם אתה יכול לומר בכנות שזהו המניע שלך להתמלא ברוח?

3. רעב וצמא להתמלאות ברוח הקודש.
פירוש הדבר הוא רצון עז להתמלא בכוחה המחיה של רוח הקודש. יוחנן כתב:
“בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן, בַּיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל הֶחָג, עָמַד יֵשׁוּעַ וְהִכְרִיז: "מִי שֶׁצָּמֵא יָבוֹא נָא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה! הַמַּאֲמִין בִּי כִּדְבַר הַכָּתוּב, נְהָרוֹת שֶׁל מַיִם חַיִּים יִזְרְמוּ מִקִּרְבּוֹ." זֹאת אָמַר עַל הָרוּחַ שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לְקַבֵּל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי עוֹד לֹא נִשְׁלְחָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּי יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִתְפָּאֵר בַּכָּבוֹד.” (יוחנן ז׳ 37-39).

4. היכנע לגמרי לרצון אלוהים ולישוע כאדון.
כאשר אתה מוכן להיענות להזמנתו הנפלאה של מושיענו המבורך: “מִי שֶׁצָּמֵא יָבוֹא נָא אֵלַי וְיִשְׁתֶּה!” (יוחנן ז 37), אתה מוכן גם לוותר על רצונך לטובת רצון אלוהים. לכן צעד זה כרוך בכניעה מוחלטת של רצונך, ללא סייג, לרצון אלוהים. הגעת למצב שבו אתה יכול לצפות שתדע ותעשה את רצונו, מכיוון שאתה יודע שאלוהים הוא אל אוהב וראוי לאמון ושרצונו הוא הדבר הטוב ביותר עבורך.

עד לרגע זה היתה רוח הקודש אורחת בחייך. היא באה לשכון בך ברגע שהפכת למשיחי, אבל לפעמים היא היתה כלואה בארון בזמן שעשית כרצונך בשאר חלקי הבית.
עכשיו אתה רוצה שהיא תהיה יותר מסתם אורחת. למעשה, אתה רוצה למסור לה את חייך ולהפקיד בידיה את המפתחות לכל החדרים. אתה מזמין את רוח הקודש לספרייה של מחשבותיך, אל חדר האוכל של הדברים שאתה חושק להם, אל חדר האורחים של מערכות היחסים שלך, אל חדר המשחקים של חיי החברה שלך. אתה מזמין אותה לחדרים הקטנים והנסתרים שבהם עסקת בעבר במעשי סתר מבישים. כל זה מאחוריך. כעת אתה רוצה שרוח הקודש תשלוט בכל.

האתגר שמציבים בפניך פס׳ 1-2 באיגרת לרומים י״ב הוא ברור ורב משמעות בעיניך, ואתה רוצה להקריב את גופך כקורבן חי וקדוש, “אַחַי, בִּגְלַל רַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם שֶׁתִּמְסְרוּ אֶת גּוּפְכֶם קָרְבָּן חַי, קָדוֹשׁ וְרָצוּי לֵאלֹהִים; כָּךְ תַּעַבְדוּהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב.”. אינך רוצה להידמות עוד לעולם הזה, אלא להשתנות על ידי התחדשות הדעת, “כִּי אִם הִשְׁתַּנּוּ עַל-יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁתַּבְחִינוּ מַהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, מַהוּ הַטּוֹב וְהָרָצוּי וְהַמֻּשְׁלָם בְּעֵינָיו.”.

כעת אתה יודע שגופך הוא היכל של רוח הקודש השוכנת בקרבך. אינך ברשות עצמך עוד מכיוון ש”במחיר נקניתם”, במחיר דמו היקר של ישוע. לכן אתה רוצה לפאר את אלוהים בגופך וברוחך (הראשונה לקורינתים ו׳ 19-20).

כעת אתה מוכן לקיים את הכתוב בקולוסים ג׳ 3,1:

“לָכֵן אִם הוּקַמְתֶּם עִם הַמָּשִׁיחַ, שַׁאֲפוּ לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה, אֲשֶׁר שָׁם הַמָּשִׁיחַ יוֹשֵב לִימִין אֱלֹהִים. בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם, לֹא בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; כִּי מַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים”.

כעת אתה יכול לומר, כמו שאול השליח, בשמחה שלא ניתן לתארה במילים:

“עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְלֹא עוֹד אֲנִי חַי, אֶלָּא הַמָּשִׁיחַ חַי בִּי. הַחַיִּים שֶׁאֲנִי חַי עַכְשָׁו בַּבָּשָׂר, אֲנִי חַי אוֹתָם בֶּאֱמוּנַת בֵּן-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָהֵבַנִי וּמָסַר עַצְמוֹ בַּעֲדִי.” (גלטים ב׳ 20).

החלפת את חייך בתמורה לחייו של המשיח. אם אתה יכול לומר דברים אלה ולהתכוון אליהם בלב שלם, אתה מוכן לצעד החמישי, אך לפני שנדון בצעד הבא, הרשה לי להסב את תשומת ליבך לדברים שאמר המשיח ביוחנן ט״ו 18-20:

“אִם הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם, דְּעוּ כִּי אוֹתִי שָׂנֵא רִאשׁוֹנָה.19אִלּוּ הֱיִיתֶם מִן הָעוֹלָם, הָעוֹלָם הָיָה אוֹהֵב אֶת שֶׁלּוֹ. אֵינְכֶם מִן הָעוֹלָם, כִּי אֲנִי בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ הָעוֹלָם שׂוֹנֵא אֶתְכֶם.20זִכְרוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם: 'עֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו.' אִם אוֹתִי רָדְפוּ, גַּם אֶתְכֶם יִרְדְּפוּ; אִם אֶת דְּבָרִי שָׁמְרוּ, גַּם אֶת דְּבַרְכֶם יִשְׁמְרוּ.”.

החיים המלאים ברוח אינם קלים תמיד, אך הם תמיד מלאי שמחה, הרפתקה וחוויות נפלאות שלא ניתן לחוות אותן באף דרך אחרת.
בין שאנו משיחיים ובין שלא, ניתקל בבעיות בחיים האלה. יום אחד נמות. בתור משיחי, אני רוצה את כל מה שיש לאלוהים לתת לי ולהיות כל מה שהוא רוצה שאהיה. אם עלי לסבול ויום אחד גם למות, מדוע לא לסבול ולמות למען הטוב והנעלה ביותר, עבור האדון ישוע ובשורתו!
לפני שנשנה את קו החשיבה שלנו, הרשה לי לשאול אותך: האם שמעת אי פעם על מאמין שהביע את צערו על שסבל למען המשיח? מעולם לא שמעתי על מקרה כזה! שמעתי רק הלל, סגידה והודיה לאלוהים על הזכות לשרת את המשיח, ולא משנה עד כמה קשה היתה המשימה. לעומת זאת שמעתי על אנשים רבים שפתחו את ליבם למשיח בגיל מאוחר והביעו את צערם על שהמתינו זמן כה רב. אין צורך לפתח גישה של קדוש מעונה, אך גם אל תצפה לגן של שושנים.

לפני שנמשיך, הבה נחזור על הצעדים שדנו בהם כהכנה להתמלאות ברוח הקודש:
1. הבן שאתה מצוּוה להתמלא ברוח.

2. דע שאלוהים הבטיח לך כוח לשרת כשאתה מלא ברוח.

3. עליך להיות רעב וצמא להתמלאות ברוח הקודש.

4. היכנע כליל לרצון אלוהים.
אם אינך בטוח בקשר לאחד הצעדים הנ״ל, חזור על החומר בעיון רב ותוך כדי תפילה. לְמד את הפסוקים הכלולים בכל צעד. בקש מאלוהים שיכין אותך לקראת הצעד הבא של התמלאות ברוח הקודש.

5. התמלא ברוח הקודש באמצעות אמונה.
אם אתה משיחי, האב, הבן ורוח הקודש כבר שוכנים בך. כוח ומשאבים רוחניים עצומים עומדים לרשותך. על מנת להתמלא ברוח הקודש עליך לבטוח באלוהים, לתת לו לשלוט בחייך ולהעניק לך כוח, כפי שציווה והבטיח. אנחנו יודעים שאלוהים רוצה שנתמלא ברוחו. לכן, כשאנחנו מבקשים מרוח הקודש למלא אותנו, אנחנו יכולים לדעת שתפילתנו נענתה בהתאם לנאמר בדבר אלוהים.
כמו הישועה, גם ההתמלאות ברוח הקודש היא מתנת אלוהים. היא איננה מגיעה לנו ואיננו יכולים לקבלה בזכות עצמנו. את שתיהן אנחנו מקבלים על ידי הכנעה מוחלטת של הרצון שלנו, באמונה, לאחר שאנחנו מתוודים על חטאינו ועומדים בתנאים האחרים המוזכרים בשיעור מס׳ 4 שבצעד זה.

6. צַפֵּה להתמלא. אין צורך להתחנן או להפציר, אלא רק להתפלל:

"אבי היקר, אני זקוק לך. אני רעב וצמא למערכת יחסים חיונית יותר איתך. אני מודה ששלטתי בחיי וחטאתי לך.
תודה שסלחת על חטאי בזכות מותו של ישוע על הצלב עבורי. אני מתוודה עליהם בפניך כעת, מפנה עורף לחטאַי ומוסר את השלטון בחיי לישוע.
אני מזמין אותך באמונה למלא אותי ברוח הקודש, כפי שציווית עלי. אתה הבטחת למלא אותי אם אבקש זאת. אני מתפלל זאת בשמו של ישוע המשיח ובסמכותו.
כביטוי לאמונתי אני מודה לך שמילאת אותי ברוח הקודש ונטלת את השלטון בחיי לידיך. אמן."

האם באמת מסרת את חייך למשיח והכנעת את רצונך לרצונו?
האם אתה מאמין שאתה מלא ברוח הקודש ברגע זה? אם כן, הודה לו על כך. הודה לו על נוכחותו ועל כוחו השוכנים בך. הודה לו באמונה על הניצחון ועל היכולת להכריז את הבשורה ביעילות. הלל את אלוהים והודה לו בכל עת (אפסים ה׳ 20; הראשונה לתסלוניקים ה׳ 18).

כיצד תוכל לדעת שאתה מלא ברוח הקודש?

ישנם שתי דרכים טובות לדעת מתי אתה מלא ברוח הקודש:
1. כך מובטח לך בדבר אלוהים.
2. על סמך ניסיונך האישי.
אם באמת נכנעת לרצון אלוהים והכנעת לו את רצונך בהתאם לצעדים המתוארים למעלה, ואם ביקשת ממנו שימלא אותך, הוא מילא אותך.

קרא את אפסים ה׳ 18. האם הוא רוצה שתתמלא? אם כן, האם אתה יכול להאמין שהוא מילא אותך (הראשונה ליוחנן ה׳ 15-14)? האם אתה יכול לדעת, ללא כל קשר להרגשה שלך כרגע, שקיבלת את מה שביקשת?

דבר אלוהים מבטיח שאנחנו יכולים לדעת. לכן, אתה יכול לדעת שהתמלאת, כל עוד עמדת בתנאים שדבר אלוהים מציב.

ומה עם הרגשות? יתכן שתעבור חוויה רגשית בזמן שתכרע ברך בתפילה ותבקש להתמלא ברוח, אך יתכן גם שלא תרגיש דבר.

לאילו תוצאות תוכל לצפות מההתמלאות ברוח הקודש?

כעת בא המבחן האמיתי שקובע אם אתה באמת מלא ברוח הקודש. האם אהבתך למשיח גדלה? האם אתה דואג יותר מאי פעם לאנשים שאינם מכירים את אהבתו ואת סליחתו? האם יש לך אמונה, אומץ, חופש וכוח רבים יותר כשאתה מכריז את הבשורה? אם כן, אתה מלא ברוח הקודש. ישוע המשיח מתחיל לגלות את חייו ואהבתו בך ובאמצעותך.
זכור, ישוע הבטיח שנקבל כוח אחרי שרוח הקודש תבוא אלינו. אחרי שנקבל כוח טבעי, נרצה להכריז את הבשורה בכל מקום שאליו נלך (מעשי השליחים א׳ 8).

אין ספק שתרחש אהבה רבה יותר למשיח, לבני אדם ולדבר אלוהים לאחר שתתמלא ברוח הקודש. שאול השליח אמר ברומים ה׳ 5: “וְהַתִּקְוָה אֵינָהּ מַכְזִיבָה, כִּי אַהֲבַת אֱלֹהִים הוּצְקָה לְתוֹךְ לִבֵּנוּ עַל-יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ.”. כמו כן, פרי הרוח- אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה וריסון עצמי (גלטים ה׳ 23-22)- הולך ומתרבה בחיינו.
יחד עם זאת, קיים הבדל בין פרי הרוח לבין מתנות הרוח.

אנחנו מתמלאים ברוח הקודש כדי לקבל כוח ואומץ להכריז את הבשורה. רוב המנהיגים המשיחיים מסכימים עם ד״ר ר׳ א׳ טורי, שאמר:

כשהמשיחי עומד במשיח וחי את חיי היומיום כשהוא מלא ברוח הקודש, פרי הרוח מתפתח בו והמשיחי הולך ומתבגר באמונתו.

הבשלת פרי הרוח היא תהליך הנמשך כל החיים. במהלכו, תכונותיו של המשיח באות לידי ביטוי בחייו של המשיחי. יש משיחיים שפרי הרוח בולט בחייהם יותר מאשר בחייהם של אחרים, מכיוון שהם כנועים יותר לפעולת אלוהים.

כשאנחנו מכריזים על עצמנו כמתים לחטא ושותפים לברית עם ישוע, וכשאנחנו מאפשרים לו לחיות את חייו בנו באמצעות כוחה של רוח הקודש, פרי הרוח הולך ומבשיל בנו.

התפתחות פרי הרוח והבשלתו הן תהליך ארוך אומנם, אך מתנות הרוח ניתנות לנו ברגע הישועה. כל משיחי המלא ברוח הקודש מקבל כוח להכריז את הבשורה, אך לא כל משיחי מקבל את אותה מתנה. לפי הראשונה לקורינתים י״ב, חלק נקראים להיות שליחים, אחרים נביאים, מבשרים, רועים ומורים (ראה גם אפסים ד׳ 11). לכן עלינו לתת לאדון להדריך אותנו אל הפעילות שהוא יעד לנו.

אל תחקה את פעילותו המשיחית של אחר. היה סבלן. אל תחליט מה עליך לעשות עם חייך או היכן עליך לשרת את המשיח. אם תלמד את דברו, תציית לו ותהיה רגיש להדרכת רוח הקודש, הוא יחיה בך ובאמצעותך. את רצון אלוהים לגביך תוכל לגלות באמצעות דבר אלוהים, הדרכת רוח הקודש, ועצתם החכמה של משיחיים בוגרים.

האם אפשר להתמלא ברוח הקודש יותר מפעם אחת?

כן, אפשר להתמלא ברוח הקודש פעמים רבות אם נכנעים למשיח. עלינו להיות מלאים ברוח בכל פעם שמזדמן לנו לשרת את המשיח. ביוונית, המצווה להתמלא ברוח שמוזכרת באפסים ה׳ 18 פירושה להיות מלא ברוח באופן מתמיד, שוב ושוב- להיות מלאים ברוח כאורח חיים.
כיצד תוכל להמשיך ולהתמלא ברוח הקודש?

רק רוח הקודש יכולה לספק למשיחי כוח וניצחון רוחניים. לכן, ככל שאנחנו נכנעים לה יותר, כך יש לה חופש פעולה רב יותר לפעול בחיינו ואפשרות להדריך בני אדם למשיח ולעזור לנו להתבגר באמונתנו.

הנה מספר הצעות מעשיות שיעזרו לך להתמלא ברוח הקודש בכל רגע ורגע.

1. הגה על האמיתות הנפלאות אלה:
   ישוע המשיח שוכן בך. אתה מת לעצמך, לחטא ולכל תאוותיך האנוכיות. אתה חי למשיח באמצעות ישוע (רומים ו׳ 11). החלפת את חייך המלאים חטא, תסכול ותבוסה, בחייו מלאי הניצחון של המשיח, שבו, “בגופו, שוכן כל מלא האלוהות. ואתם נמלאתם בו, אשר הוא ראש כל רשות ושלטון” (קולוסים ב׳ 10-9).
   חשוֹב על כך: לזה ששוכן בך יש את כל הכוח בשמים ובארץ! מסיבה זאת אמר שאול השליח: “הכל אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח” (פיליפים ד׳ 13).
   קברת את ה”אדם” הישן. נעצת את המסמרים בארון וכיסית אותו בעפר. ישוע איננו עוזר לך לחיות את החיים המשיחיים באמצעות טבעך הישן והחוטא. הוא הופך את גופך להיכל קדוש, ממלא את מחשבותיך במחשבותיו, משתמש בליבך כדי לבטא את אהבתו ואת חמלתו, ובשפתיך כדי לבטא את האמיתות שלו.
   רצונו הופך לרצונך. יתכן שבהתחלה תחוש תכופות בצורך לוודא שתחליף זה אכן התבצע. יתכן שתחוש בצורך לשנות את צורת החשיבה והתפילה שלך. אל תחשוב: “מה אני יכול לעשות למען המשיח?” ואל תתפלל: “אלוהים, השתמש בי כדי לעשות דבר כזה או אחר למענך”. במקום זאת התפלל: “ישוע, אני שלך, ללא סייג. השתמש בי כרצונך. שלח אותי לכל מקום שתרצה מכיוון שאני מת וחיי צפונים עם המשיח באלוהים”.
   השתדל לעמוד במשיח (הראשונה ליוחנן ב׳ 6). כיצד עושים זאת? ישוע אמר: “אם תשמרו את מצווֹתי, תעמדו באהבתי” (יוחנן ט״ו 10).עמידה במשיח פירושה לשמור את מצוותיו. קיום מצוותיו פירושו לציית. החיים במשיח הם חיים ללא מאמץ. עד כמה קשה לנו להגיע למסקנה שענף איננו מתאמץ להניב פרי, ושנורה חשמלית איננה מתאמצת להאיר. גם אין צורך שיתאמצו. הם פשוט שואבים ממקור בלתי נדלה של חיים וכוח. המשאבים שלהם אינם כָּלים או מִדלדלים כתוצאה מכך.
   למשיחי יש משאבים גדולים בהרבה. זה שברא את העצים ואת האנרגיה החשמלית חי בתוכנו. האם עלינו להתאמץ? רק אם איננו עומדים בו. המבחן האמיתי בחיים המשיחיים הוא: האם אני מתאמץ או האם אני עומד במשיח? אם אני עדיין מתאמץ, סימן שעוד לא הפכתי לכלי טהור שחיי המשיח יכולים להתגלות בו.הגה בקטעים הבאים בכתובים: יוחנן י״ד-ט״ז; מתי ו׳; קולוסים ג׳; אפסים ה׳; רומים ו׳; ח׳; י״ב; י״ד; הראשונה לקורינתים י״ג; הראשונה ליוחנן א׳; עברים י״א; גלטים ה׳; תהילים ל״ז 1-7, 23-24.היעזר במחברת כדי לתמצת פרקים אלה. רשום במחברת את ההצעות שיעזרו לך, לדעתך, לעמוד במשיח. אחר כך רשום פסוקים אחרים שאתה רוצה לשנן. קיימים קטעים רבים בכתבי הקודש שיעזרו לך לעמוד במשיח.
2. הקדש זמן לתפילה יומיומית ופתֵח מערכת יחסים עם אלוהים. בקש את הדרכתו והתפלל עבור הלא-מאמינים.
   אם אתה רוצה שחייך יהיו מלאים ברוח הקודש ובכוחה, עליך לשאוב מהמקורות הבלתי נדלים של אהבת אלוהים, של חוכמתו, סליחתו וחסדו. אי אפשר לעשות זאת אם לא מפנים זמן בניחותא כדי לטפח את הקשר עם אלוהים בתפילה. בדיוק כפי שבילוי זמן בצוותא עוזר לגבש חיי נישואין או כל קשר אחר, כך גם זמן המוקדש לאלוהים מדי יום ביומו מפתח את הקשר שלנו איתו ואת “האהבה הראשונה” שלנו אליו.
   כשאתה מתפלל, אתה מתחבר אל מקור כוח שיכול לשנות חיים. ערוך רשימה של אנשים שאתה מכיר ושזקוקים למשיח. התפלל עבורם מדי יום ביומו (אפסים ו׳ 18; שמואל א׳ י״ב 23), וצפה שכוחו העצום של אלוהים יפעל בליבם וימשוך אותם למושיע.
3. הקדש זמן יומי לקרוא את דבר אלוהים.
   הלמידה והגיה בדבר אלוהים מדי יום שווה בחשיבותה. שנים רבות עבדתי בקרב רבבות סטודנטים, ואני משוכנע שלא ניתן ליהנות מחיים מלאים ושופעים בלי לשמור על האיזון הנכון בין תפילה, לבין לימוד בכתבי הקודש והכרזת הבשורה, שנובעים מצייתנות וחיים מלאים ברוח.
   בנוסף ללימוד של דבר אלוהים פתח לעצמך מנהג לשנן פסוקי מפתח (ראה עברים ד׳ 12; הראשונה לקורינתים ב׳ 12-9; תהילים קי״ט 4, 9, 15, 16, 97, 98, 103, 105, 130).
4. אל תעציב את רוח הקודש.
   ברגע שתעשה דבר מה שאתה יודע שאיננו כשורה, תעציב את רוח הקודש אם לא תתוודה על כך.
   מה פירוש “להעציב את רוח הקודש?” הרוח היא קדושה, והיא נעצבת כאשר משיחי חוטא וממשיך באותו חטא. לכן, אם אתה רוצה להמשיך ולהיות מלא ברוח הקודש ובכוח להכריז את בשורת המשיח, עליך לחיות חיים קדושים ולהיכנע לרוח.
   תוכל לעשות זאת באמצעות “הנשימה הרוחנית”. נשימה רוחנית היא תהליך של “נשיפת” הפסולת ו”שאיפת” הטהור. זהו תרגיל של אמונה, המאפשר לך לחוות את אהבתו ואת סליחתו של אלוהים, ולחיות ברוח כל הזמן.כדי “לנשוף” נשיפה רוחנית, התוודה על כל חטא שאתה יודע שקיים בחייך. דבר אלוהים מבטיח לנו בראשונה ליוחנן א׳ 9 ש”אם נתוודה על חטאינו, נאמן הוא וצדיק לסלוח לנו על חטאינו ולטהר אותנו מכל עוולה”.כשאתה מתוודה, אתה מסכים עם אלוהים שהמעשה שעשית הוא חטא ושלכן הוא מעציב אותו. אתה מכיר בכך שהמשיח שילם את העונש על החטא שחטאת, ואתה חוזר בתשובה ומפנה עורף למעשיך.כדי “לשאוף” שאיפה רוחנית, בקש באמונה להתמלא ברוח הקודש. הזמן את הרוח להדריך את חייך, לשלוט בהם ולהעניק לך כוח, לפי הנאמר במעשי השליחים א׳ 8.
   המשיחי הממוצע איננו מבין ש”נשימה רוחנית” היא תרגיל באמונה, וכתוצאה מכך חייו הרוחניים מלאים בעליות וירידות. את מרבית חייו המשיחיים הוא עושה במעבר מחוויה רגשית אחת לאחרת, וחי כמשיחי “ארצי”, השולט בחייו ומעציב את רוח הקודש.
5. אל תכבה את הרוח.
   היה רגיש להדרכת הרוח, מכיוון שהיא יודעת הכל. לרוח אלוהים יש חוכמה וידע אין סופיים והיא תדריך אותך אל כל האמת (יוחנן ט״ז 13). לעולם אל תסרב לה. כשתלמד להכיר את החיים המלאים ברוח, חיים שהמשיח שולט בהם, תחווה חוויות נפלאות רבות. זה מה שקרה לפיליפוס (מעשי השליחים ח׳ 29-26), כאשר רוח הקודש הדריכה אותו להכריז את הבשורה לסריס האתיופי, ולשאול השליח (מעשי השליחים ט״ז 9), כשאלוהים קרא לו להכריז את הבשורה במקדוניה.את החוויות המרגשות ביותר בחיי חוויתי כאשר הקשבתי לאותו קול דממה דקה של רוח הקודש בליבי, שאמר לי לשוחח עם אדם זה או אחר על המשיח. כששוחחתי עם אנשים אלה מתוך ציות לרוח הקודש, גיליתי תמיד שרוח הקודש כבר הכינה את ליבם עוד לפני שסיפרתי להם על הבשורה. פעמים רבות שמעתי את המשפט: “אחי, אלוהים שלח אותך אלי”, או: “כל הדברים שאמרת הם בעלי משמעות רבה עבורי. מישהו בוודאי סיפר לך על הבעיה שלי”. רוח הקודש יודעת הכל, ואם אתה ואני מלאים בנוכחותה ובכוחה, תמיד יהיה בפינו דברים נכונים לומר לאלה ששרויים בצורך.
   פעמים רבות התנסיתי בהדרכה מרגשת זו של רוח הקודש.לאחר שתבקש מאלוהים שימלא אותך ברוח הקודש באמצעות אמונה, תתחיל הרפתקה גדולה בחייך. זכור שאתה מבקש להתמלא ברוח הקודש במקום להיות מלא בעצמך. כשאלוהים יקח לידיו את השלטון בחייך, תלך ותידַמה למשיח. רוח הקודש אינה גורמת לבלבול או לחוויות רגשיות קיצוניות. היא באה כדי לרומם ולפאר את ישוע. לכן, כאשר תתמלא ברוח הקודש, תמיד תרצה לעשות את רצון אלוהים ואת מה שימצא חן בעיניו ויפאר את ישוע.מדוע בא ישוע לעולם? כדי “לבקש את האובד ולהושיעו” (לוקס י״ט 10).
   מה משמח אותו יותר מכל? אנחנו משמחים אותו כשאנחנו עוזרים לו להגשים את השליחות הגדולה ויוצאים אל כל העולם, כדי להכריז את הבשורה לכל חי. עלינו להתחיל בכך בסביבתנו הקרובה, ולהזמין אותו לחיות את חייו דרכנו.
   כיצד עושים זאת? באמצעות כוח רוח הקודש.חשוֹב על כך: נפלה בחלקך ובחלקי זכות גדולה: מושיענו, שקם לתחייה ושוכן בנו, ישתמש בנו כדי להביא את הבשורה הטובה לעולם שדינוֹ אבדון!