ראשי > הגות יומית > האם פספסנו את הגיבור האמיתי של תהילים?

האם פספסנו את הגיבור האמיתי של תהילים?

Did we miss the true hero of Psalms, A devotional from Psalms

"שִׁיר הַמַּעֲלֹות לְדָוִד יהוה לֹא־גָבַהּ לִבִּי וְלֹא־רָמוּ עֵינַי וְלֹא־הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלֹות וּבְנִפְלָאֹות מִמֶּנִּי׃ אִם־לֹא שִׁוִּיתִי וְדֹומַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמֹּו כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יהוה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם" (תהלים קלא 1–3).

אחד ה"סודות" לקריאת תהלים באופן נכון, הוא לקרוא אותם כפרשנות לכתבי הקודש. זיהוי הרמיזות העדינות לספרי תנ"ך קודמים יותר, יכול לפתוח את המשמעות – לא רק של מזמור בודד – אלא של מקבץ מזמורים.

הערתו של אריך זנגר, שתפילתו הענווה של דוד במזמור קלא דומה לתפילתו בשמ"ב ז 18–29 (Hermeneia, עמ' 449), מציבה את המבנה המשיחי של תהילים קל–קלב במוקד. תפילת דוד בשמ"ב ז ותגובתו להבטחת אלוהים לברית עולם (פס' 12–16), מספקת מסגרת לנושא בשלושת מזמורי הקודש הללו.

שם, דוד מתפלל לפדות ישראל (שמ"ב ז 23), תוך שימוש באותו שורש (פד"ה) המופיע פעמיים במזמור קל 7–8. שם, דוד מגיב להבטחת אלוהים (שמ"ב ז 18–19) המופיעה גם במזמור קלא 1. דוד משבח את אלוהים על הברכות הנצחיות של הבטחתו (שמ"ב ז 13, 16, 24–26), המשתקפות במזמור קלא 3. ושם, דוד מגיב להבטחת אלוהים לבנות לו בית (שמ"ב ז 13, 16, 18–19, 25–27, 29), המאוששת מחדש במזמור קלב 11–12.

כאשר קוראים את אותם מזמורים יחד לאור הברית של אלוהים עם דוד, מגלים כיצד הם מתמקדים בתקווה המשיחית של ישראל. אכן, שירי המעלות אינם אלא מזמורי שבח ותפילה שאנו יכולים לאמץ באופן אישי. עם–זאת, חשוב להבהיר דבר אחד: המסר שלהם אינו מתמקד בנו, אלא בו: בגואל ישראל, במתווך, בעבד יהוה הסובל, במלך המשיח הנצחי. כאשר אנו רואים את עצמנו בתוך סיפור הגאולה שלו, במקום להפוך את עצמנו למרכז, תפילותינו מתיישרות עם ליבו של אלוהים ועם מטרותיו לחיינו ולעולם הזה!

"בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ נִשְׁבַּע־יהוה לְדָוִד אֱמֶת לֹא־יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא־לָךְ׃ אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זֹו אֲלַמְּדֵם גַּם־בְּנֵיהֶם עֲדֵי־עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא־לָךְ" (מזמור קלב 10–12).

author avatar
סת' פוסטל
אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.