ראשי > הגות יומית > האמונה שמאפשרת לנו לשחרר

האמונה שמאפשרת לנו לשחרר

The Faith that helps us to let go

"אִם־אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם־אֶעֱלֶה עַל־עֶרֶשׂ יְצוּעָי׃ אִם־אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה׃ עַד־אֶמְצָא מָקֹום לַיהוה מִשְׁכָּנֹות לַאֲבִיר יַעֲקֹב" (תהלים קלב 3–5).

חשוב לשים לב כיצד שירי המעלות הופכים עשירים במשמעות כאשר קוראים אותם הפוך, כלומר, לאור מזמור קלב. במזמור קלב 2, דוד "נשבע" לאלוהים שלא ישקוט עד שימצא לו מקום מנוחה (פס' 3–4, 8). אולם, התיאור של דוד מחוסר השינה לכאורה יוצר פרדוקס לאור הבטחתו של אלוהים במזמור קכז 2, לתת שינה לידידו.

אך הסיבה ש"ידיד" אלוהים מוצא מנוחה מושלמת במזמור קכז, נעוצה בכך שאלוהים הוא זה שהתחייב לבנות בית לדוד (פס' 1). זוהי בדיוק המחשבה אשר הולכת ומתפתחת במזמור קלב. בעוד דוד מאבד שינה בגלל "שבועתו" (תהילים קלב 2), אלוהים מגיב על ידי אישור מחדש של "שבועתו" לדוד: "נִשְׁבַּע־יהוה לְדָוִד אֱמֶת לֹא־יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא־לָךְ" (תהילים קלב 11). אלוהים ימצא מנוחת עולם בציון (פס' 13–14). עם קריאה רטרוספקטיבית שכזו, תהילים קכז זוכה במלוא משמעותו המשיחית; ידידו של אלוהים, הזוכה למנוחה בביתו, אינו אלא המשיח המובטח.

שנתו האבודה של דוד היא אכן דבר אצילי, משום שעיניו האדומות חושפות את סדר העדיפויות שלו. אך תגובת אלוהים לדוד, ולנו, היא למצוא מנוחה בהבטחותיו. לא משנה כמה נדרים או התחייבויות עשינו מול אלוהים (תהילים קלב 2), הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. אך תודה לאל, הדרך לציון תלויה במה שהוא עשה, ובמי שהוא. בעוד הבטחותיי אינן בטוחות יותר מכוונותיי הטובות ביותר, הבטחות אלוהים הן בחזקת ודאות נבואית, משום שנאמן הוא המבטיח!

"לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה׃ הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה" (במדבר כג 19–20).

author avatar
סת' פוסטל
אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.