ראשי > הגות יומית > מה פספסנו במספרים של מזמור קיט?

מה פספסנו במספרים של מזמור קיט?

מה פספסנו במספרים של מזמור קיט? – הגות יומית

בית ש': "שֶׁבַע בַּיֹּום הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהלים קיט 164).

למרות שלעתים קרובות אני שומע טענות על–כך שהמספר "שבע" במקרא מעיד על שלמות, תמיד עדיף לבדוק תיאולוגיה פופולרית מול נתוני אמת מכתבי הקודש עצמם. במזמור קיט, שבע וכפולותיו מופיעים בקביעות כמילות מפתח, דפוס הנראה שיטתי מכדי לפטור אותו כמקרי בלבד. "דברך" מופיע 14 פעם (פס' 9, 16–17, 25, 28, 42, 49, 65, 74, 81, 89, 105, 107, 114); הביטוי "אמרתך" מופיע 18 פעם (פס' 11, 38, 41, 50, 58, 67, 76, 82, 103, 116, 133, 140, 148, 154, 158, 162, 170, 172); "פקודיך" מופיע 21 פעם (פס' 4, 15, 27, 40, 45, 56, 63, 69, 78, 87, 93, 94, 100, 104, 110, 128, 134, 141, 159, 168, 173); "חוקיך" מופיע 21 פעם (פס' 5, 8, 12, 23, 26, 33, 48, 54, 64, 68, 71, 80, 83, 112, 117, 118, 124, 135, 145, 155, 171); "עבד" מופיע 14 פעם (פס' 17, 23, 38, 49, 65, 76, 84, 91, 122, 124–125, 135, 140, 176); "לשמור" מופיע 21 פעם (פס' 4–5, 8–9, 17, 34, 44, 55, 57, 60, 63, 67, 88, 101, 106, 134, 136, 146, 158, 167–168); "פה" מופיע 7 פעמים (פס' 13, 43, 72, 88, 103, 108, 131); "חסד" מופיע 7 פעמים (פס' 41, 64, 76, 88, 124, 149, 159); "טוב" מופיע 7 פעמים (פס' 39, 65, 66, 68, 71, 72, 122). 

דפוס זה מרמז על–כך שמטרתו של פס' 164, לשבח את אלוהים "שבע פעמים ביום", אינה בהכרח לקבוע שבעה זמני תפילה ביום, כפי שעשו נזירים בכנסייה הקתולית והאורתודוקסית (תפילת השחר; תפילת 6 בבוקר; תפילת 9 בבוקר; תפילת צהריים; תפילת השעה 15:00; תפילת ערבית; ותפילה לפני השינה). במקום זאת, תורתו המושלמת של אלוהים ראויה לשבח שלם ומתמשך.

אך מכל המילים בדפוס השביעיות הזה, השתיים שמדברות אליי הכי הרבה הן "חסד" ו"טוב". בעולם לא מושלם, מלא בכל כך הרבה שנאה ורשע, טוב נעשה לו נקדיש זמן רב יותר להגות בחסדו ובטובו המושלמים של אלוהים, שנגלו לנו בחסד דרך דברו. על–אף שאיני מאמין כי אנו צריכים לאמץ את אורח החיים הנהוג במנזר קתולי, בהחלט נוכל ללמוד משהו משגרת ההשתחווייה שלהם. הלוואי שאלוהים יפקח את עינינו לערכם האמיתי של כתבי הקודש, כך שנשכיל להיות מודעים יותר לצורך שלנו להודות לו יומם וליל, עבור המתנה המדהימה של דברו!

"נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דְבָרֶיךָ לִי, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת" (ירמיהו טו 16).

author avatar
סת' פוסטל
אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.