בית ש': "שֶׁבַע בַּיֹּום הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהלים קיט 164).
למרות שלעתים קרובות אני שומע טענות על–כך שהמספר "שבע" במקרא מעיד על שלמות, תמיד עדיף לבדוק תיאולוגיה פופולרית מול נתוני אמת מכתבי הקודש עצמם. במזמור קיט, שבע וכפולותיו מופיעים בקביעות כמילות מפתח, דפוס הנראה שיטתי מכדי לפטור אותו כמקרי בלבד. "דברך" מופיע 14 פעם (פס' 9, 16–17, 25, 28, 42, 49, 65, 74, 81, 89, 105, 107, 114); הביטוי "אמרתך" מופיע 18 פעם (פס' 11, 38, 41, 50, 58, 67, 76, 82, 103, 116, 133, 140, 148, 154, 158, 162, 170, 172); "פקודיך" מופיע 21 פעם (פס' 4, 15, 27, 40, 45, 56, 63, 69, 78, 87, 93, 94, 100, 104, 110, 128, 134, 141, 159, 168, 173); "חוקיך" מופיע 21 פעם (פס' 5, 8, 12, 23, 26, 33, 48, 54, 64, 68, 71, 80, 83, 112, 117, 118, 124, 135, 145, 155, 171); "עבד" מופיע 14 פעם (פס' 17, 23, 38, 49, 65, 76, 84, 91, 122, 124–125, 135, 140, 176); "לשמור" מופיע 21 פעם (פס' 4–5, 8–9, 17, 34, 44, 55, 57, 60, 63, 67, 88, 101, 106, 134, 136, 146, 158, 167–168); "פה" מופיע 7 פעמים (פס' 13, 43, 72, 88, 103, 108, 131); "חסד" מופיע 7 פעמים (פס' 41, 64, 76, 88, 124, 149, 159); "טוב" מופיע 7 פעמים (פס' 39, 65, 66, 68, 71, 72, 122).
דפוס זה מרמז על–כך שמטרתו של פס' 164, לשבח את אלוהים "שבע פעמים ביום", אינה בהכרח לקבוע שבעה זמני תפילה ביום, כפי שעשו נזירים בכנסייה הקתולית והאורתודוקסית (תפילת השחר; תפילת 6 בבוקר; תפילת 9 בבוקר; תפילת צהריים; תפילת השעה 15:00; תפילת ערבית; ותפילה לפני השינה). במקום זאת, תורתו המושלמת של אלוהים ראויה לשבח שלם ומתמשך.
אך מכל המילים בדפוס השביעיות הזה, השתיים שמדברות אליי הכי הרבה הן "חסד" ו"טוב". בעולם לא מושלם, מלא בכל כך הרבה שנאה ורשע, טוב נעשה לו נקדיש זמן רב יותר להגות בחסדו ובטובו המושלמים של אלוהים, שנגלו לנו בחסד דרך דברו. על–אף שאיני מאמין כי אנו צריכים לאמץ את אורח החיים הנהוג במנזר קתולי, בהחלט נוכל ללמוד משהו משגרת ההשתחווייה שלהם. הלוואי שאלוהים יפקח את עינינו לערכם האמיתי של כתבי הקודש, כך שנשכיל להיות מודעים יותר לצורך שלנו להודות לו יומם וליל, עבור המתנה המדהימה של דברו!
"נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דְבָרֶיךָ לִי, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת" (ירמיהו טו 16).
