"אַל־יִתֵּן לַמֹּוט רַגְלֶךָ אַל־יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא־יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שֹׁומֵר יִשְׂרָאֵל׃ יהוה שֹׁמְרֶךָ יהוה צִלְּךָ עַל־יַד יְמִינֶךָ… יהוה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל־רָע יִשְׁמֹר אֶת־נַפְשֶׁךָ׃ יהוה יִשְׁמָר־צֵאתְךָ וּבֹואֶךָ מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם" (תהלים קכא 3–5, 7–8).
מזמור קכא מתפקד כשיחת עידוד רוחנית לאלו החוששים מהמסע לכיוון בית אלוהים ומשוכנעים כי אין ביכולתם להגיע אליו. תשובתו של המזמור לפחדם אינה ביטחון עצמי גדול יותר, אלא ביטחון רב יותר ביהוה. שש פעמים הוא מזכיר לעולי הרגל רוחניים כי יהוה ישמור עליהם לאורך המסע, מתחילתו ועד סופו, מעתה ועד עולם.
שלוש פעמים הוא אומר כי יהוה "שומר" (פס' 3–5) ושלוש פעמים כי יהוה "ישמור" עלינו (פס' 7–8). הגנתו של אלוהים מבוססת על מי שהוא: האחד אשר שומר על עולי הרגל, ישמור ויגן עליהם כל הדרך הביתה. "שומרנו" לעולם לא ינום ולא יישן, אלא יגן עלינו מתחילת המסע ועד השיבה הביתה בשלום.
כמה משמח לדעת שעזרתנו באה מאת עושה שמים וארץ; שומר הראש האישי שלנו אינו אלא יהוה בכבודו ובעצמו! מזמור קכא אולי לא מלמד "ביטחון נצחי" במובן התיאולוגי-טכני, אך הוא בהחלט מלמד אותנו לבטוח באופן מלא ונצחי במי ששומר על אלו שעולים לביתו מעתה ועד עולם!
"צֹאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶן חַיֵּי עוֹלָם; וְלֹא תֹּאבַדְנָה לְעוֹלָם, אַף לֹא יַחֲטֹף אוֹתָן אִישׁ מִיָּדִי. אָבִי שֶׁנָּתַן אוֹתָן לִי גָּדוֹל מִכֹּל וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לַחֲטֹף אוֹתָן מִיָּד הָאָב" (יוחנן י 27–29).
