ראשי > הגות יומית > האור והאמת שמובילים הביתה

האור והאמת שמובילים הביתה

האור והאמת שמובילים הביתה - הגות יומית מספר תהילים

"שְׁלַח־אֹורְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל־הַר־קָדְשְׁךָ וְאֶל־מִשְׁכְּנֹותֶיךָ׃ וְאָבֹואָה אֶל־מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל־אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאֹודְךָ בְכִנֹּור אֱלֹהִים אֱלֹהָי" (תהלים מג 3–4).

אם קוראים כל מזמור מחוץ להקשרו, קל לפספס את אחד הגורמים המרכזיים שקבעו את הסידור של ספר תהילים (שכאמור, נעשה בהשראת רוח הקודש). לעתים קרובות, הקשר בין מזמורים שכנים מבוסס על שאלה ותשובה; דהיינו, מזמורים המעלים שאלות או מבטאים רצונות, ואחריהם מזמורים אשר עונים עליהם. על–ידי תשומת לב לקשר הזה, אפשר להבחין הן במשמעות של כל מזמור והן במסר של ספר תהילים כולו.

חוסר היכולת של בני קורח "לבוא" ולעבוד את אלוהים בבית המקדש, גורם לא רק לייאוש אלא גם מוליד את השאלה והמשאלה של תהילים מב–מג: "…מָתַי אָבֹוא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים" (מב 3); "שְׁלַח־אֹורְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל־הַר־קָדְשְׁךָ וְאֶל־מִשְׁכְּנֹותֶיךָ: וְאָבֹואָה אֶל־מִזְבַּח אֱלֹהִים…" (מג 3–4). במזמור מג 4 בני קורח משתוקקים לבוא אל אלוהים, "אֶל־אֵל שִׂמְחַת גִּילִי".

היכן התשובה לכמיהה הזו?

המקום הנוסף והיחיד בתהילים, בו מופיעות שתי מילים נרדפות אלו – "שמחה" ו"גיל" – נמצא במזמור מה 15–16, שם הכלה וחברותיה מובאות אל משתה החתונה בארמונו של מלך המשיח: "לִרְקָמֹות תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלֹות אַחֲרֶיהָ רֵעֹותֶיהָ מוּבָאֹות לָךְ׃ תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ".

מזמור מה הוא אחד הקטעים הברורים ביותר אודות זהותו האלוהית של המשיח בתנ"ך. בהקשרו, הוא מספק את התשובה לכיסופינו העמוקים ביותר. דרך הופעתו של המשיח השמיימי, התבוסתנות במזמור מד הופכת לניצחון במזמור מה 4–6, והערגה להיכנס למשכן האל סוף סוף מתממשת.

בתוך ספר תהילים, מזמור מה מוצב באופן אסטרטגי כפתרון לבעיות והמשאלות המוצגות בתהילים מב–מד. בתוך הקאנון של כתבי הקודש, ישוע הוא הפתרון לכל בעיה וההגשמה של כל משאלה וערגה בתנ"ך.

"הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מִקֶּדֶם פְּעָמִים רַבּוֹת וּבִדְרָכִים רַבּוֹת אֶל הָאָבוֹת בְּיַד הַנְּבִיאִים, דִּבֵּר אֵלֵינוּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה בְּיַד הַבֵּן אֲשֶׁר שָׂם לְיוֹרֵשׁ כֹּל וּבְיָדוֹ גַּם עָשָׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ… אַךְ עַל הַבֵּן הוּא אוֹמֵר, כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים, עוֹלָם וָעֶד, שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ. אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל-כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֶיךָ, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ" (עברים א 1–2, 8–9).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.