למען מי אתה חי?

קטגוריות: הגות יומית | תהילים

"שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל־מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי… הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא אִם־רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה׃ הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ, בָּאֲבַדּוֹן׃ הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה" (תהלים פח 1, 11–13).

שני המזמורים האחרונים בספר השלישי של תהילים שייכים להימן ולאיתן האזרחי (פח 1, פט 1). כיוון שזוהי הופעתם הראשונה והאחרונה של גברים אלה בתהילים, כדאי לברר מי הם היו. על פי מל"א ה 11, שניהם נודעו בחוכמתם יוצאת הדופן. למרות שדה"א ב 6 מותיר את הרושם שהם שייכים לשבט יהודה, ספר דה"א מבהיר מאוחר יותר (ו 18, טו 17–19, 41, טז 4, 41–42) כי שניהם היו לויים שמונו על ידי דוד לשבח את אלוהים בניגון במשכן ומאוחר יותר במקדש (ראו גם דה"ב ה 12, כט 14). כמו דוד, הימן ואיתן נעזרו בכלי נגינה כדי לבטא דברי נבואה (דה"א כה 1, 4–6; דה"ב לה 15); שירה בהשראת הרוח אל אלוהים וממנו, הייתה עבורם עבודה במשרה מלאה.

בזכות חוכמתם העמוקה וכישרונם הנבואי, בכל פעם שהימן ואיתן תופסים את המיקרופון, עלינו לצפות לתובנה תיאולוגית עמוקה. במזמור פח, הימן פוצח בשיר נבואי אודות נטישה אלוהית שניתן בקלות להניח בפי המשיח, שכן שפתו מהדהדת בבירור את סבלו של הצדיק בתהילים כב, סט.

כאשר הימן אומר שרוחות המתים לא תקומנה כדי לשבח את אלוהים (פס' 10), הוא אינו מכחיש את תחיית המתים העתידית. אדרבא, הוא פונה לתפארת אלוהים עצמו כסיבה שבעטיה אלוהים יושיעו. המתים כבר אינם מכריזים על תהילת של אלוהים בארץ החיים. אפילו כאן, במזמור האפל ביותר של תהילים, הימן מוסר דברי חוכמה בהשראת הרוח, החושפים את התכלית הסופית של החיים. אלוהים מעניק לנו חיים כך שנוכל להכריז על נפלאותיו ולהכריז את תהילתו. בכל פעם שאנו חיים למען מטרה פחותה מזו, אנו באופן בלתי נמנע "חסרים את כבוד אלוהים" (רומים ג 23).

הימן מאלץ כל אחד מאיתנו לשאול מדוע אנו עושים את מה שאנו עושים ולמען מי אנו חיים. אם חיינו מתמקדים בעצמנו ולא בכבוד אלוהים, מנקודת מבטו של הימן במקום לחיות באמת אנו כאילו מתים. חיים אמיתיים הם כאלה המכריזים על נפלאותיו ומכריזים על תהילתו של אלוהים. דוד מבטא את אותה אמת כאשר הוא מתפלל: