"לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן־מֶלֶךְ… יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל־גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ" (תהלים עב 1, 17).
למזמור עב יש היסטוריה פרשנית עשירה ואפילו לפני חיבור הברית החדשה, גדולי חוקרי התנ"ך בישראל דרשו באוצרותיו. הפרשנויות היהודיות העתיקות של מזמור עב 1, 17 ראויות לתשומת לב מיוחדת בשל חשיבותן להגנה על האמונה המשיחית. בתהלים עב רואים כיצד ההבנה היהודית העתיקה של המזמור משתקפת בתרגומיו הקדומים.
למרות שחוקרים רבים מתארכים את התרגום הארמי של התנ"ך (כולל תרגום תהילים) מאוחר מהמאה ה–1 לספ', הביאור אשר דומה לפרשנות הברית החדשה של כמה קטעים מרכזיים בתהלים, מצביע על-כך שחלק מהמסורות הפרשניות המשתקפות בו קודמות לבואו של ישוע. בתרגום הארמי למזמור עב 1, כתוב: "עַל יְדוֹי דִשְׁלֹמֹה אִתְאֲמַר בִּנְבוּאָה אֱלָהָא הִילְכוֹת דִינָךְ לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא הַב וְצִדְקָתָךְ לִבְרֵיהּ דְדָוִד מַלְכָּא" [לשלומה, נאמר בנבואה: אלוהים, הליכות דינך למלך המשיח תן, וצדקתך לבן דוד המלך] . למרות שהמילה "משיח" אינה מופיעה בעברית המקורית, התרגום לארמית מזהה את המלך במזמור עב כמשיח המובטח עליו ניבא שלמה.
בתרגום היווני העתיק למזמור עב 17, שגם הוא טרום-נוצרי, כתוב: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ יִנֹּין שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה כָּל־גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ". כאשר בוחנים את התרגום בקפידה, אפשר להבחין כי המתרגמים הוסיפו ביטוי שאינו נמצא בנוסח העברי: "כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". הוספת ביטוי זה, מבהירה את המשתמע מהטקסט: המלך במזמור הוא האמצעי דרכו תתקיים הבטחת האל לאברהם ולזרעו, דהיינו, שבו יתברכו כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (ראו בראשית יב 3, כח 14).
בקולות טרום-נוצריים עתיקים אלה, ניתן לשמוע את הלך-הרוח של מחברי הברית החדשה. ספר תהילים אינו רק אוסף של תפילות ותשבחות, אלא גם של נבואות. הבטחות האלוהים לזרעו של אברהם נשאו אופי משיחי. לכן, אנו כמהים ליום בו יוסר המסווה מעל עיני עמנו, כך שהם, כמו שמעון בבשורת לוקס, יזהו את ישוע מתוך הבנתם את התנ"ך ואת הבטחותיו.
