ראשי > הגות יומית > מזמור עב כמפתח לתנ״ך

מזמור עב כמפתח לתנ״ך

psalm 72 as a key to the tanach

"לִשְׁלֹמֹה אֱ‍לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן־מֶלֶךְ… יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלֹום לָעָם וּגְבָעֹות בִּצְדָקָה… יִפְרַח־בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלֹום עַד־בְּלִי יָרֵחַ… מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ… וִיחִי וְיִתֶּן־לֹו מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדֹו תָמִיד כָּל־הַיֹּום יְבָרֲכֶנְהוּ" (תהלים עב 1, 3, 7, 10, 15).

מזמור עב, המסכם את ספרים א'-ב' של תהילים, הוא מכרה זהב לפרשנות פנים-מקראית. המזמור מחבר קטעים מרכזיים מהתורה ומהנביאים הראשונים לכדי פסיפס משיחי – לתיאולוגיה מקראית אשר חוברה בהשראת הרוח. ברגע בו נזהה את הרמיזות הללו, מזמור עב יעצב מחדש את האופן בו נבין את התנ"ך.

מזמור עב הוא אחד משני תהילים בלבד המיוחסים לשלמה (עב, קכז). יש להבין את חשיבותו של שלמה לאור הבטחת אלוהים לדוד. אלוהים הבטיח כי בנו של דוד יבנה את ביתו וימלוך על כס דוד לנצח (שמ"ב ז 12–16). שלמה נחל כישלון חרוץ בהגשמת האידיאל הזה (ראו מל"א יא), אך במזמור עב ימי הזוהר של שלמה, מתבררים כמכוונים למלכות המשיח.

המזמור משתמש במשחק מילים על שמו של שלמה – 'שלום' – כדי לתאר את השלום שיפרח תחת שלטון המשיח (תהילים עב 3, 7). סיפור ביקורה של מלכת שבא בירושלים עם מתנות מזהב (מל"א' י 1, 4, 10, 13, 22), לצד יראת הכבוד שנתנה נוכח "מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" שאפיינו את מלכות שלמה (מל"א י 9), מתפרש אף הוא כמצביע על זמן עתידי בו כל העמים יבואו לעבוד את אלוהים על-ידי מתן כבוד למשיחו (תהילים עב 1–3, 10, 15).

תוך הגות במזמור עב, אני רואה לפחות שתי נקודות ליישום. ראשית, הוא מלמד אותנו כיצד לקרוא את הנרטיב המקראי. בעוד קוראים בני-זמננו נוטים לקרוא את סיפורי התנ"ך כחלון אל העבר ההיסטורי (ומכאן החיבה שלנו לארכיאולוגיה), מזמור עב מלמדנו לקרוא אותם כהצצה למה שאלוהים הכין לעתיד. שנית, מזמור עב מדגיש את הצורך הנואש של העולם בשלום אמיתי ומתמשך. בצדק מכנה ישעיה את המשיח 'שר שלום' (ישעיה ט 5). אף על פי שחזון השלום במזמור עב טרם התגשם, ביכולתנו ליהנות ממנו גם עכשיו, אם נבוא אל מלכו של אלוהים באמונה כמו שעשתה מלכת שבא (מל"א י' 7) ונתענג עליו יותר מאשר על כל אוצרותינו הגשמיים.

"יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת־יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" (מל"א י 9; ראו תהלים עב 1).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.