ראשי > הגות יומית > איזה סיפור מסתתר במזמור קטז?

איזה סיפור מסתתר במזמור קטז?

What story is hiding behind Psalm 116?

"אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי־מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאֹול מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגֹון אֶמְצָא׃ וּבְשֵׁם־יהוה אֶקְרָא אָנָּה יהוה מַלְּטָה נַפְשִׁי… כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת־עֵינִי מִן־דִּמְעָה אֶת־רַגְלִי מִדֶּחִי׃ אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יהוה בְּאַרְצֹות הַחַיִּים… כֹּוס־יְשׁוּעֹות אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יהוה אֶקְרָא" (תהלים קטז 3–4, 8–9, 13).

מזמור קטז מגולל את סיפורו המדהים של אדם אלמוני אשר נמלט מ"חבלי המוות" (פס' 3) כדי "להתהלך לפני יהוה בארצות החיים" (פס' 8–9). אותו אדם חוגג את ישועתו על-ידי "נשיאת כוס ישועות" (פס' 13). באופן מפתיע, "סיפור התחייה" של המזמור ממוקם בתוך מזמורי ההלל (תהילים קיג–קיח), אשר לא רק צופים "יציאת מצרים חדשה", אלא גם מהווים חלק מההלל ששרים היהודים מימי קדם בפסח (ראו מתי כו 30; מרקוס יד 26).

לכן, לאור עדות הברית החדשה, זהותו של האדם המסתורי במזמור קטז מתבהרת מאליה. שמעון-כיפא רומז למזמור קטז 3, בהתייחסו לתחייתו של ישוע בדרשה שהוא נושא במעשי השליחים ב 24: "וֵאלֹהִים הֱקִימוֹ לִתְחִיָּה בְּהַתִּירוֹ אֶת חֶבְלֵי הַמָּוֶת, שֶׁכֵּן הַמָּוֶת לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲצֹר אוֹתוֹ". נוכח עדות הברית החדשה, קשה שלא לראות את ישוע כמי שנושא את כוס הישועות (תהלים קטז 13), במיוחד בהקשר הגאולה שהושגה ביציאת מצרים החדשה: "וכֵּן גַּם אֶת הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה, וְאָמַר: הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם" (לוקס כב 20).

כיוון שהצלתו של אדם זה מהמוות ושיקומו קשורים ליציאת מצרים החדשה, גאולתו של ישוע הופכת לגאולתם של כל אלו ששמים בו את מבטחם. בדיוק מסיבה זו מיישם שאול השליח את מזמור קטז 10 על כל קהילת המאמינים בישוע: "כִּי אֲנַחְנוּ הַחַיִּים נִמְסָרִים תָּמִיד לַמָּוֶת בַּעֲבוּר יֵשׁוּעַ, כְּדֵי שֶׁגַּם חַיֵּי יֵשׁוּעַ יִתְגַּלּוּ בִּבְשָׂרֵנוּ בֶּן-הַתְּמוּתָה. לְפִיכָךְ בָּנוּ פּוֹעֵל הַמָּוֶת , וּבָכֶם – הַחַיִּים. מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אוֹתָהּ רוּחַ שֶׁל אֱמוּנָה, כַּכָּתוּב 'הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר', גַּם אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים וְלָכֵן גַּם מְדַבְּרִים; בְּיָדְעֵנוּ כִּי הוּא אֲשֶׁר הֵקִים לִתְחִיָּה אֶת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, יָקִים גַּם אוֹתָנוּ עִם יֵשׁוּעַ וְיַצִּיגֵנוּ עִמָּכֶם" (קור"ב ד 11–14).

חברים יקרים, הבה נרים כוס ישועות ונחגוג את יציאתנו מהמוות, כאשר אנו מייחילם לחיי נצח עם משיחנו!

author avatar
סת' פוסטל
אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.