ראשי > הגות יומית > הבטחות שלא נשכחו

הבטחות שלא נשכחו

הבטחות שלא נשכחו הגות יומית מספר תהילים

"לַמְנַצֵּחַ עַל–שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד׃ בְּהַצֹּותֹו אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת־אֲרַם צֹובָה וַיָּשָׁב יֹואָב וַיַּךְ אֶת־אֱדֹום בְּגֵיא־מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף… לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעֹוז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי׃ מֹואָב סִיר רַחְצִי עַל־אֱדֹום אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי… הָבָה־לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם׃ בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ" (תהלים ס 1–2, 9–10, 13–14).

בכל הנוגע לשימוש של כתבי הקודש בספרים קודמים בתנ"ך, מזמור ס אינו אלא אוצר בלום של קישורים מקראיים. הפסוק הראשון מפנה אותנו לסיפור ניצחונו של דוד על אויבי ישראל, ככתוב בשמ"ב ח – סיפור אשר קשור ישירות להבטחת אלוהים להקים מלך נצחי מבית דוד (שמ"ב ז 12–16).

בנוסף לקישור זה לספרים קודמים, אפשר למצוא רמיזות יוצאות דופן לתורה; ההתייחסות ל"יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (מזמור ס 9) רומזת לנבואת יעקב על–אודות המשיח בבראשית מט 10: "לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי־יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים".

רמז מדהים זה, לנבואה משיחית מהתורה, מלווה בקישור נוסף; במזמור ס 10, ההתייחסות לשניים מאויביה ההיסטוריים של ישראל – מואב ואדום – הופכת משמעותית למדי, שכן אותם אויבים מופיעים גם בנבואה המשיחית של בלעם, בספר במדבר כד 17–18:
"אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל־בְּנֵי־שֵׁת׃ וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה…". כשלעצמם, ההתייחסויות למואב ואדום לאו–דווקא עשויות לבסס באופן חד משמעי רמז לבמדבר כד. אך ההבטחה שישראל "יעשו חיל" בתהילים ס 14 מחזקת את הקשר, שכן היא מהדהדת את במדבר כד 18: "וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל".

רמז נוסף לנבואה מן התורה, אפשר למצוא במזמור ס 10; ההתייחסות הנדירה ל"פְּלֶשֶׁת" רומזת כנראה לשירת הים בשמות טו 14, שם הגויים רועדים לפני ניצחון הגאולה של אלוהים.

על–ידי קישור לנבואות העיקריות של התורה, מזמור ס מספק ראיות מתוך התנ"ך לכך שטקסטים אלה הובנו כמצביעים על המשיח שעתיד לבוא. וזוהי אפוא תכלית התורה, עליה אומרים ישוע והשליחים "כן ואמן".

"וּבִהְיוֹת הָאֱלֹהִים בְּעֶזְרִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הֲרֵינִי עוֹמֵד וּמֵעִיד לִפְנֵי קְטַנִּים וּגְדוֹלִים וְאֵינֶנִּי אוֹמֵר דָּבָר מִלְּבַד הַדְּבָרִים שֶׁהַנְּבִיאִים וּמֹשֶׁה אָמְרוּ כִּי עֲתִידִים הֵם לִקְרוֹת" (מע"ה כו 22).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.