"הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל־יְמִינֹו׃ בְּהִשָּׁפְטֹו יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתֹו תִּהְיֶה לַחֲטָאָה׃ יִהְיוּ־יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתֹו יִקַּח אַחֵר… יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשֹׂות חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ־עָנִי וְאֶבְיֹון וְנִכְאֵה לֵבָב לְמֹותֵת… וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם" (תהלים קט 6–8, 16, 25).
במשך שנים רבות התקשתי להסביר כיצד הברית החדשה פירשה רבים מהמזמורים כמשיחיים. חשבתי לעצמי: "איך הם הצליחו למצוא את ישוע בפסוק הזה?" הקושי שלי התחזק במיוחד משום שמצאתי עצמי מנסה להגן על פרשנות הברית החדשה לתנ"ך בפני בני עמי שלא הכירו בברית החדשה כדבר אלוהים.
האופן בו מיישם שמעו–כיפא את מזמור קט 8 על יהודה איש קריות, אשר הסגיר את ישוע, מספק דוגמה אחת מיני רבות: "שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, תְּהִי–טִירָתוֹ נְשַׁמָּה וְאַל–יְהִי בָהּ יוֹשֵׁב, וְגַם פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר. עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלֵינוּ בְּכָל הָעֵת אֲשֶׁר הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בָּא וְיָצָא בְּתוֹכֵנוּ, הָחֵל מִטְּבִילַת יוֹחָנָן עַד יוֹם הִנָּשְׂאוֹ מֵאִתָּנוּ, יִהְיֶה עֵד אִתָּנוּ עַל תְּחִיָּתוֹ'" (מעשי השליחים א':20–22).
השחרור מהקושי שלי הגיעה כאשר למדתי עם ד"ר רוברט קול, כי לספר תהילים יש אסטרטגיה קומפוזיציונית מכוונת והמזמורים הבודדים סודרו בקפידה ובאופן מכוון כחלק מהתיאולוגיה המשיחית שלו. בתוך רצף מסודר זה, מזמור קט מתפקד כסבל שקודם לניצחון הנחגג במזמור קי, אשר שמעון כבר הכריז שהתגשם בעלייתו של ישוע לשמים (מה"ש ב 34–36). שמעון יישם את מזמור קט על יהודה הבוגד, משום שקרא את המזמור כחלק מרצף מסודר ומכוון של תהילים קח–קי – רצף אשר מגיע לשיאו עם הצגת המשיח המלכותי במזמור קי. באופן מפתיע יותר, מזמור קט מהדהד מזמור משיחי מובהק אחר; רק במזמור כב 7–8 ובמזמור קט 25 אפשר למצוא אנשים "מנענעים בראשם" נוכח מלך מבית דוד, הסובל "חרפה".
כמה אסיר תודה אני לאלוהים על שאפשר לי ללמוד עם ד"ר קול, שלא רק עזר לי לראות בתהילים את מה שראו השליחים, אלא גם נתן לי מסגרת פרשנית לשיתוף המסר המשיחי של התהילים עם אלו שטרם קיבלו את ישוע כמשיחם. "אֲנָשִׁים אַחִים, צָרִיךְ הָיָה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דִבְּרָה מִקֶּדֶם בְּפִי דָּוִד עַל יְהוּדָה, זֶה שֶׁנִּהְיָה הַמּוֹבִיל שֶׁל תּוֹפְסֵי יֵשׁוּעַ" (מה"ש א 16).