ראשי > הגות יומית > מה פספסתי כשקראתי את תהילים?

מה פספסתי כשקראתי את תהילים?

מה פספסתי כשקראתי את תהילים? – הגות יומית

"הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל־יְמִינֹו׃ בְּהִשָּׁפְטֹו יֵצֵא רָשָׁע וּתְפִלָּתֹו תִּהְיֶה לַחֲטָאָה׃ יִהְיוּ־יָמָיו מְעַטִּים פְּקֻדָּתֹו יִקַּח אַחֵר… יַעַן אֲשֶׁר לֹא זָכַר עֲשֹׂות חָסֶד וַיִּרְדֹּף אִישׁ־עָנִי וְאֶבְיֹון וְנִכְאֵה לֵבָב לְמֹותֵת… וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם" (תהלים קט 6–8, 16, 25).

במשך שנים רבות התקשתי להסביר כיצד הברית החדשה פירשה רבים מהמזמורים כמשיחיים. חשבתי לעצמי: "איך הם הצליחו למצוא את ישוע בפסוק הזה?" הקושי שלי התחזק במיוחד משום שמצאתי עצמי מנסה להגן על פרשנות הברית החדשה לתנ"ך בפני בני עמי שלא הכירו בברית החדשה כדבר אלוהים.

האופן בו מיישם שמעו–כיפא את מזמור קט 8 על יהודה איש קריות, אשר הסגיר את ישוע, מספק דוגמה אחת מיני רבות: "שֶׁהֲרֵי כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, תְּהִי–טִירָתוֹ נְשַׁמָּה וְאַל–יְהִי בָהּ יוֹשֵׁב, וְגַם פְּקֻדָּתוֹ יִקַּח אַחֵר. עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלֵינוּ בְּכָל הָעֵת אֲשֶׁר הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בָּא וְיָצָא בְּתוֹכֵנוּ, הָחֵל מִטְּבִילַת יוֹחָנָן עַד יוֹם הִנָּשְׂאוֹ מֵאִתָּנוּ, יִהְיֶה עֵד אִתָּנוּ עַל תְּחִיָּתוֹ'" (מעשי השליחים א':20–22).

השחרור מהקושי שלי הגיעה כאשר למדתי עם ד"ר רוברט קול, כי לספר תהילים יש אסטרטגיה קומפוזיציונית מכוונת והמזמורים הבודדים סודרו בקפידה ובאופן מכוון כחלק מהתיאולוגיה המשיחית שלו. בתוך רצף מסודר זה, מזמור קט מתפקד כסבל שקודם לניצחון הנחגג במזמור קי, אשר שמעון כבר הכריז שהתגשם בעלייתו של ישוע לשמים (מה"ש ב 34–36). שמעון יישם את מזמור קט על יהודה הבוגד, משום שקרא את המזמור כחלק מרצף מסודר ומכוון של תהילים קח–קי – רצף אשר מגיע לשיאו עם הצגת המשיח המלכותי במזמור קי. באופן מפתיע יותר, מזמור קט מהדהד מזמור משיחי מובהק אחר; רק במזמור כב 7–8 ובמזמור קט 25 אפשר למצוא אנשים "מנענעים בראשם" נוכח מלך מבית דוד, הסובל "חרפה".

כמה אסיר תודה אני לאלוהים על שאפשר לי ללמוד עם ד"ר קול, שלא רק עזר לי לראות בתהילים את מה שראו השליחים, אלא גם נתן לי מסגרת פרשנית לשיתוף המסר המשיחי של התהילים עם אלו שטרם קיבלו את ישוע כמשיחם. "אֲנָשִׁים אַחִים, צָרִיךְ הָיָה שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ דִבְּרָה מִקֶּדֶם בְּפִי דָּוִד עַל יְהוּדָה, זֶה שֶׁנִּהְיָה הַמּוֹבִיל שֶׁל תּוֹפְסֵי יֵשׁוּעַ" (מה"ש א 16).

author avatar
סת' פוסטל
אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.