"זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב׃ חֲמַת־לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת־נָחָשׁ כְּמוֹ־פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ… יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי־חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע׃ וְיֹאמַר אָדָם אַךְ־פְּרִי לַצַּדִּיק אַךְ יֵשׁ־אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (תהלים נח 4–5, 11–12).
קוראים בני–זמננו עלולים להיות מוטרדים מהדימוי של "צדיק" הרוחץ את רגליו בדם הרשע (פס' 11). עם זאת, דימוי זה מקבל משמעות עמוקה בתוך החזון האסכטולוגי הרחב יותר של התנ"ך.
מעניין שדוד משתמש בדימוי של נחש קטלני כדי לתאר את אויביו (פס' 5), שכן התנ"ך נפתח בנבואה המתארת סכסוך עתיק בין הנחש לזרע האישה (בראשית ג 15). על–אף שמשמעות בראשית ג 15 בהקשר המיידי נותרת עמומה, התורה מפתחת בהדרגה את אותה האיבה על–ידי תיאור צָרֵי ישראל כאויבים דמויי נחש ואת זרע האישה כמלך המשיח, אשר בבואו באחרית הימים ימחץ אותם (ראו בראשית כב 17, כד 60, מט 1, 8–12; במדבר כד 17–18). מסלול משיחי זה מתגלה מאוחר יותר לאורך התנ"ך כתקווה המושלמת עבור עם ישראל (ראו תהילים עב 8–9, 17, קי 1, 6; ישעיה סה 25).
בהקשר המקראי הרחב, חזון ה"צדיק" (ביחיד), הפועל את נקמת אלוהים באויב דמוי נחש (מזמור נח), ממלא את ליבנו בתקווה כי יום יבוא ואז יושלך "הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הַנִּקְרָא מַלְשִׁין וְשָׂטָן, הַמַּתְעֶה אֶת תֵּבֵל כֻּלָּהּ; הוּא הֻשְׁלַךְ אַרְצָה וּמַלְאָכָיו הֻשְׁלְכוּ אִתּוֹ" (התגלות יב 9). ואכן, ספר ההתגלות מדמה את מלך המשיח מגיע כאשר הוא "לָבוּשׁ בֶּגֶד טָבוּל בְּדָם וּשְׁמוֹ נִקְרָא דְּבַר הָאֱלֹהִים… הוּא דּוֹרֵךְ אֶת גַּת הַיַּיִן שֶׁל חֲרוֹן אַף אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, וְעַל בִּגְדוֹ וְעַל יְרֵכוֹ כָּתוּב שֵׁם: מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים" (התגלות יט 13, 16). במקום לעודד אלימות, מזמור נח מדמיין את תבוסתו הסופית של הרוע, כאשר האלימות תגיע לסופה והגויים לא ילמדו שוב מלחמה (ראו ישעיה ב 2–4).
"מִי־זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ׃ מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת׃ פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין־אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל־בְּגָדַי וְכָל־מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי׃ כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה" (ישעיה סג 1–4).
