"עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶצַח׃ לָמָּה־פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃ כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃ קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ" (תהלים מד 24–27).
מבחינת אוצר מילים, תהילים מד, מו דומים מאוד. מבחינת תיאור המצב, הם רחוקים עד מאוד אחד מהשני. במזמור מד 8–10, המחבר מקונן על–כך שאלוהים אינו עומד לצד צבאות ישראל, מה שהביא לתבוסתם המשפילה; במזמור מו, נאמר כי יהוה צבאות עמנו, והוא משבית מלחמות עד קצה הארץ תוך השמדת כלי הנשק של האויב. במזמור מד 27, המחבר זועק לאלוהים "לקום"; במזמור מו 8, 12, הוא משגב בכל הארץ. במזמור מד 27, המחבר זועק לאלוהים המרוחק שיחוש לעזרתו; במזמור מו 2, 5–6, המחבר מהלל את אלוהים על עזרתו בצרות, בעיר אלוהים.
אין ספק רב שתהילים מד, מו קשורים אחד לשני בכוונה–תחילה, כאשר מזמור מד מבטא זעקות לעזרה ומזמור מו משבח את אלוהים על תשובתו. יתרה מכך, התשובה היא הרבה יותר ממה שהמחבר יכול היה לבקש או לדמיין: ירושלים ("עיר אלוהים") הפדויה והמחודשת.
אך התיאורים השונים הללו, של "לפני ואחרי", מעלים שאלות חשובות: כיצד זה קרה? מה עשה את ההבדל? אין זה צירוף מקרים שמחבר תהילים הפריד בין שני מזמורים כל–כך דומים והציב את מזמור מה בתווך. לפיכך, מזמור מה מושך תשומת לב מיוחדת ודורש ביאור, משום שמדובר בשיר אהבה אשר נכתב לכבוד מלך המשיח של ישראל.
מניסיוני האישי, דווקא כאשר גיליתי את יופיו של ישוע המשיח, אלוהים מילא את הריקנות שבי (כפי שמתואר במזמור מד) בשלומו הנשגב (כמתואר במזמור מו). ידידיי היקרים, הביטו אל זיו פניו של משיח אלוהים וצרות העולם הזה תדעכנה באופן מוזר להפליא.
"רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טֹוב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשֹׁונִי עֵט סֹופֵר מָהִיר׃ יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתֹותֶיךָ עַל־כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעֹולָם" (תהלים מה 3-2).
