ראשי > הגות יומית > מה הקשר בין מזמור קיט לנביא כמשה?

מה הקשר בין מזמור קיט לנביא כמשה?

מה הקשר בין מזמור קיט לנביא כמשה? – הגות יומית

בית ד': "דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ׃ דְּרָכַי סִפַּרְתִּי וַתַּעֲנֵנִי לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ׃ דֶּרֶךְ־פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאֹותֶיךָ" (תהלים קיט 25–27).

הנטייה שלנו להתייחס לתהילים קיט כאל מזמור המדבר על האופן בו כולם צריכים לאהוב את דבר אלוהים, למעשה מרחיקה אותנו ממשמעותו המשיחית העמוקה. שכן המזמור מתאר את קינתו של מלך בודד אשר, למרות רדיפותיו וסבלו הנוראיים, מבקש מעל הכל להתעורר לחיים בדבר אלוהים ולהיות מודרך על ידי תורתו הקדושה. בפס' 25–27, מלך זה אינו מתפשר על כך שרק אביו שבשמיים יהיה מורה התורה שלו. הוא רוצה ללמוד ישירות מהאב, כך שיוכל ללמד אחרים.

השקפה זו אינה רק נגזרת של ספר דברים (דניינו, משקפת את הלך הרוח והתיאולוגיה של ספר דברים), אלא גם של בשורת יוחנן. דברים יז 14–20 מתאר את המלך המסור לתורה, בעוד דברים יח 18 מבטיח את בואו של נביא כמשה, שידבר את המילים שאלוהים שם בפיו.

באופן מדהים, בשורת יוחנן מאחדת את שני הדיוקנאות הללו בישוע. הוא לא רק מלך ישראל (ראו יוחנן א 49, יב 13–15, יח 33–37, יט 12–15, 19–22), אלא גם הנביא כמשה, המתפלל במזמור קיט, לומד מאביו ומדבר את אשר שמע ממנו. על רקע דברים יז–יח ומזמור קיט, זהותו האמיתית של ישוע מתגלה במלוא תפארתה, וכך גם הסיבה שעלינו לשים בו את בטחוננו! "…וַאֲנִי אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ, זֹאת אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הָעוֹלָם. הֵם לֹא הֵבִינוּ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם עַל הָאָב. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: כַּאַשֶׁר תָּרִימוּ אֶת בֶּן–הָאָדָם אָז תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי הוּא וְכִי אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה דָּבָר מִתּוֹךְ עַצְמִי, אֶלָּא עַל–פִּי מַה שֶּׁלִּמְּדַנִי אָבִי – אֶת זֹאת אֲנִי מְדַבֵּר" (יוחנן ח 26, 28).

author avatar
סת' פוסטל
אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.